Classics Hunt | Yoonmin (HEB)

~~

ג'ימין לא הספיק להגיד דבר נוסף לפני שמכונית שחורה גדולה נעצרה מולם, יונגי חייך לעצמו בזמן שהם נעמדו וג'ימין התקרב למושב על יד הנהג ופתח את הדלת אבל מי שישב שם הייתה אחותו שנופפה לנערים, ג'ימין סגר את עיניו נשם עמוק ואז פתח את הדלת למושב האחורי כשיונגי מאחוריו.

השניים נכנסו למכונית, ג'ימין כבר היה מובך, עומדת להיות להם נסיעה מעניינת.

"אהבת את הציטוט שלי?" שאל הבוגר לאחר שנכנס וחגרו, התיקים שלהם על יד רגליהם.
"מצטער לספר, האמת היא פשוטה*****," התחיל ג'ימין לצטט מזיכרונו גורם לאחיו לחייך, "לא," מבטו השתנה לאדיש.
יונגי צחקק בשקט לידו.

"למה כל כך רציני ג'ימיני? חשבתי שאתה יותר נחמד מזה, אתה יודע שהחיים הם חכמה של שיווי משקל*****," אמרה שין-הא.

יונגי נהנה לשמוע, הם היו כל כך חלקים, הוא תהה עם יש להם ציטוט לכל דבר שקורה.

"אז יונגי נכון?" שאל צ'אניול משנה את הנושא.
"כן," אמר שחור השיער.
"נחמד להכיר אותך סוף סוף, שמענו רבות אליך מג'ימיני פה."
"רק דברים טובים אני מקווה," אמר הנער בנימוס.
"אך ורק," אמרה האחות, "שמענו שאתה קורא."

"רק מה שטוב."
"ספר מעולה מאלץ אותך לקרוא את נפשך מחדש," אמרה שין-הא.
יונגי התפלא, הוא לא זיהה את הציטוט.
"ריצ'רד פלנגן, זה מה שקורה שאתה מבלה את זמנך בלימודים על ספרים וסופרים וציטוטים על גבי ציטוטים."
"זה צורך גם זיכרון נרחב," אמר יונגי.

"אני מתחילה לאהוב אותו," אמרה שין-הא ושילבה את זרועותיה.
"חכה שהיא תתשאל אותך על ספרים," לחש ג'ימין ויונגי בלע את רוקו.

הנסיעה נמשכה בשקט, ג'ימין תוהה על מה אחיו חושבים, הם בטח מתכננים את החקירה כשיגיעו לבית דודתם, כשהפנה את מבטו אל יונגי הוא נשך את שפתו התחתונה בלחץ. 'ווא' חשב הנער, 'הוא נראה טוב כשהוא נושך את השפה ככה' הנער ניער את ראשו כדי להוציא את המחשבה מראשו והסתכל החוצה דרך החלון.

הכל היה אפור, שלג אמור להתחיל לרדת לקראת ינואר.

_

"אנחנו נשתה משהו ונדבר ואז אתם משוחררים ללכת לעשות שיעורי בית," אמר צ'אניול כשפתח את דלת הכניסה לבית. כולם הורידו את נעליהם בכניסה והחליפו לנעלי בית, ג'ימין שאל את יונגי עם הוא רוצה זוג או שיסתובב עם גרביים, הוא אמר שאין לו בעיה להישאר עם גרביו.

ג'אנג-סוק היה מול המחשב שלו כשנכנסו למטבח, הוא ישב בפינת האוכל בזמן שבקהיון היה בסלון הטלפון שלו, צ'אניול קרא לו והם כולם התיישבו על יד השולחן עם קנקן גדול של תה וקערה מלאה בעוגיות.

"בבקשה את תפחידו אותו," אמר ג'ימין כשתפס בזרועו של אחיו לפני שעברו לשולחן.
"רק קצת," שין-הא עשתה תנועה עם אצבעותיה ואז דילגה קלות לשולחן מתיישבת בין בעלה לבין האורח.