ג'יימס עמד שם, ובהה בלואי בערך לשלוש שניות לפני שנחתה עליו ההבנה שהוא עשה טעות.
מה הוא חשב לעצמו בדיוק כשהוא שאל אותו למה הוא מחכה? מן הסתם לואי היה מזנק על ההזדמנות להציל למישהו חיים – כי הוא כזה פאקינג חננה ויפה נפש – אלא אם זה הגיע עם מחיר.
ג'יימס רק לא תיאר לעצמו שהמחיר הזה יהיה לואי בכבודו ובעצמו.
אבל הוא עמד שם, והוא בהה בזוהר הזהוב שנשפך מהידיים של לואי וזלג אל תוך הגוף של קלארק וזה היה מחזה די מרהיב, עד שהוא שם לב שלואי... מצטמק.
הוא בהה בעיניים פעורות בצבע שאזל לאט לאט מהפנים של לואי, בשרירים שרק לפני כמה ימים תפחו פתאום נלקחים ממנו בשניות, בגוף שלו מתכווץ ומתקפל לתוך עצמו.
ואף אחד לא עשה כלום.
אפילו לא החייזר שג'יימס חשד שהוא האבא של לואי (כנראה כי הם היו דומים). הוא רק הביט בבן שלו בעצב, לפני שהוא הביט הצידה בכאב, זינק לשמיים ונעלם בטיסה.
ג'יימס הביט אחריו בהלם, ומיהר להחזיר את מבטו אל לואי, המחשבה היחידה שעוברת במוחו היא: אלוהימדירים, איזה זין.
והמצב היה באמת חמור כשהנערה המתבגרת הפנימית שלו הסכימה עם הגבר-גבר שחי לצידה.
הוא לא יכל להניח לזה לקרות, לא יכל פשוט לעמוד שם בצד ולצפות בחנון האהוב עליו מוסר את חייו בכזו קלות. הוא פשוט לא היה מסוגל לסבול את המחשבה שעיניי התכלת המבריקות והחכמות האלה לא יביטו בו יותר אף פעם, שהידיים האלה לא יגררו אותו יותר לתוך הרפתקה שהוא ממש לא רצה בה, שהשפתיים שהוא כל כך רצה לנשק (וזה שהוא מוכן להודות בזה רק מעצים את הגבריות שלו, תודה רבה) לא יתעקלו יותר לחיוך ולא יקראו לו יותר "דובשנית"...
איזה זין בהחלט.
והוא מצא את עצמו מסתער קדימה, לפני שמי מהחייזרים יספיק למנוע בעדו וצועק בהיסטריה את השם של הבחור שאהב ושקמל לנגד העיניים שלו כאילו הוא פרח שמישהו שם בחדר של ג'יימס (אמא שלו עשתה את ההחלטה הטיפשית הזו כמה פעמים. היא לא באמת ציפתה שנער מתבגר יתעסק בלהשקות איזו בגוניה או פטוניה או איזה צמח שזה לא יהיה שהיא החליטה להניח לו בחדר, כשבבירור היו לו עניינים הרבה יותר חשובים, כמו להגניב את ג'סי מבעד לחלון שלו ואל תוך המיטה, נכון? מתברר שכן. ג'יימס גילה להפתעתו שאמא שלו לא העריכה את העובדה שהבן שלה שוכב עם בחורות במקום להשקות פרחים.)
הוא תפס בכתפיים של לואי ותלש אותו מקלארק – החייזר העלוקתי שהחליט למות בתזמון ממש לא מוצלח וגרם ללואי האצילי וטוב הלב והלגמרי ולחלוטין מטומטם להקריב את חייו למענו – בדיוק ברגע שבו מה שזה לא יהיה שלואי עשה עם הידיים הזוהרות שלו עבד, וקלארק גמע אוויר כאילו הוא לא נשם שנים, והעיניים חסרות ההבעה שלו קיבלו לפתע ברק של חיים.
YOU ARE READING
Alien (boyxboy)
Science Fictionלואי לא רץ. אף פעם. גם לא אם יאיימו עליו ביריות אקדח. ובכל זאת, ביום שלישי שלאחר הסופה, הנער זהוב השיער טס במסדרונות בית הספר (עד כמה שהוא מסוגל לכך), כשבידיו מתנוסס דף - כמו דגל ניצחון. הוא שוב שכח לקחת את התרופות שלו. הוא שוב מדבר על חייזרים. ~~~...
