Preview

3.3K 142 39
                                    

החדר הכהה והאפלולי היה שקט כשגוארו מסיאס נכנס לחדר.
לא פלא...הרי, הוא היה אחד מהאנשים הכי חזקים ועשירים שהיו אי פעם בעיר הזאת.. אפילו במדינה.

גוארו התיישב על הספה שהכינו לו מראש- ספת עור חומה ויקרה שמוקמה בשלמות יחד עם עוד ספות בחדר הגדול עד שיצרו מעגל שלם.
החדר הזה היה מסריח מעושר והתנשאות ומשחקי כוח. וגוארו ישב ממול למתחרה הכי גדול שלו- רוהאן דובאל.
שניהם מביטים זה בזה בקרירות ובוחנים זה את זה.
"אני שמח שאתה מצטרף, אנחנו צריכים את עזרתך" רוהאן דובאל דיבר ברוגע, הוא היה קלאסי והתלבש בשיק כמו כל המשפחה המושלמת שלו בזמן שהוא נהנה מכל התארים המוערכים והכבוד שבא איתם.
דובאל היה איש חוק, מנכ"ל של משרד עורכי דין גדול בעיר. הוא היה מי שהביא להסכמים בין ערפדים ובני אדם, זכה בנובל ומפעל חיים בגיל חמישים בשנים ערפדיות  ולמד מעבר לתארים במשפטים גם פסיכולוגיה ופסיכיאטריה- מה שגם ילדיו עשו כמוהו.
לרוהאן בן ובת, מלאי תארים וידע, אבל הם שחצנים וגאוותניים. כל כך מכובדים, שהיה אסור לגעת בהם או להגיד מילה אחת רעה.
זה היה כמעט חטא.
מסיאס מהצד השני, היה גנגסטר מהסוג הגרוע ביותר. הוא סחר בבני אדם , הוא מכר סמים של ערפדים לבני אנוש, מה שהיווה המון סכנה לאיזון שדובאל התאמץ להשיג- כי הסמים של הערפדים היו גרועים הרבה יותר עבור בני אדם וסיכנו חיים ושפיות של בני אדם.
מסיאס היה בן 45 שנות ערפדיות, אבל כבר החזיק מתחת לחגורה שלו  כל כך הרבה מעשים מזעזעים שפחדו לבקר אותו או לגעת בו.
"אני מציע אישור זמני של שנתיים, סודי כמובן, של מכירה של סמים לערפדים בלי הפרעות מיותרות בתנאי  שלא תמכור לבני אדם בזמן הזה. אני צריך להשיג את השלום הזה איתם לזמן מה כדי שנוכל להמשיך לקבל מקררים" רוהאן הביט בכולם מסביב לחדר כדי לראות אותם מהנהנים בהסכמה, ואז הביט בגוארו כדי להמשיך לדון בתנאים.
גוארו לקח לגימה מכוס הקפה שלו בחצי חיוך מבודר, מתוחכם שמה שהוא מסתתר מאחוריו. הוא הרים מבט לבחור לידו , עדין מחייך, ואז הניח את כוס הקפה שלו חזרה על שולחן הזכוכית הקטן שמולו.
"לא היה לי ספק" גוארו נאנח באנחת יודע כל.
הוא מסמן לבחור שעומד מטר ממנו למהר אליו עם האצבע, והבחור ממהר לכרוע ברך ליד כיסאו באוזן קשבת.
"לך תביא את קורפס. אנחנו לא עושים עסקים בלעדיו" גוארו אמר בקול מספיק רם בשביל לגרום לכולם בחדר  להשתנק. דממה נפלה בחדר, כולם ישבו בפחד  מכוומים בכיסאות.
קורפס.
יד ימינו של מסיאס, גאון הצווארון הלבן, המטורף הברוטאלי וחסר הלב שהיה היורש הבא של מסיאס מאחר ולמסיאס לא היו ילדים.
קורפס המפורסם.. נסיך האופל.
קולום הייתה עיר שקטה עד לפני שהנסיך האפל הגיע... או יותר נכון.. עד שהוא הפך לאחד כזה.
קולום הייתה עיר שנשלטת על ידי משפחות רבות עוצמה ועושר, משפחות של ערפדים ששום דבר לא הפחיד אותם מרוב שהיו בעלי אמצעים.
שום דבר חוץ מקורפס.
השמועות עליו היו מטורפות, ואף אחד לא הכיר את הפנים שלו חוץ ממי שמסיאס רצה שיכיר.. אלו בדרך כלל היו הקורבנות של הבחור מטיל האימה, ואף אחד מהם לא נשאר בחיים כדי לתאר אותו..

לאחר שתי דקות של שקט,  נשמעו צעדים כבדים ובטוחים, אל החדר נכנס בחור שנועל נעלי עבודה שחורות ושחוקות, שלבוש בג'ינס שחור ופשוט, חולצת טי שחורה עם גורמט  שהתנוסס על צווארו יחד עם עוד שרשרת תליון של מטבע , שתיהן מכסף ונראות כבדות ומבצבצות מתחת לג'קט העור השחור שלו, יחד עם כובע רחב שוליים שהסתיר את פרצופו.

קורפס נעמד ליד הבוס שלו בלי להגיד מילה, מביט בו מתחת לכובעו ומחכה לפקודה.
"תוריד את הכובע ילדון, הם צריכים להסתכל לאנשים בעיניים כשהם עושים עסקים" גוארו הביט בעיניו הירוקות ומלאות התחכום בפרצוף מתחת לכובע.

קורפס הנהן, מרים יד לכובע שלו וגורם לכולם להחסיר פעימה.

הוא תפס את הכובע בקודקוד ראשו ומשך אותו מעלה,  חושף את פניו.

החדר היה שקט. פרצופים התלבנו.
והבן של רוהאן דובאל התרומם מכיסאו והביט בקורפס בפרצוף המום, מחוסר מילים.
קורפס לעומת זאת, פגש בעיניו רק לרגע, מביט בו בעיניים קרות ומשועממות לפני שהוא מביט סביב, אל הקהל המבוהל.

 "אני אצטרך כיסא" 

----------------------

בעתיד הקרוב הפרויקט הזה יעלה לאתר. אין תאריך ידוע, אבל אדאג להעלות לקיר שלי עדכון ברגע שזה יקרה. אז תעקבו וכך תוכלו להישאר מעודכנים :)

מעבר לזה, איך היה? מה הצפיות שלכן לעתיד? יש לכן כבר כיוון או תהיה?

שתפו אותי, ואולי, אם יש תגובה מעניינת, היא תקבל טיזר מהפרולוג בהודעה!

אוהבת ומקווה שתהנו גם מהסיפור הזה..<3

⚔️The Dark Prince⚔️Where stories live. Discover now