פרולוג חלק ו'

1.1K 110 19
                                    

הפעולה הלכה ללורן ולקופס באותו יום באופן מושלם.
לורן הפעיל את האזעקה של האש ורץ לכיוון הכיתה של קופס מיד.
הם הוציאו כפפות גומי והכניסו אליהם את הידיים, מתחילים לשלוף שטרות מכל ארנק ומכל כיס שיכלו למצוא בו משהו.. וכשאנשים התחילו לחזור לכיתות בגלל ההבנה שהייתה אזעקת שווא- קופס ולורן היו כבר רחוקים לגמרי מביט הספר, כשקופס נוהג ולורן סופר את השטרות.
"400 דולר" לורן מחייך אל  קופס.
"לך ותיתן את זה למטיאס, הוא יאהב את המתנה" קופס מציע ולורן מהנהן.
ובאותו היום לורן באמת נותן למטיאס את השטרות ומקבל מחמאה ממטיאס.
ובמהרה.. בחלוף הזמן- קופס ולורן הופכים לצמד.
ולורן מקבל חסות למרות שהאישור לשינוי שלו מתעקב ברשויות.
לורן כמעט לא הולך לבית הספר ומתחיל ללכת לעבודות שטח עם קופס כמעט בכל שעה ביום.
זה מעניין אותו, מרגש אותו.. ולא אכפת לו אם זה מסכן חיים- כי גם הגורל הקודם שלו היה גם כזה.
לורן שמח. הוא מרגיש סוג של כוח עם הידע שהוא מתחיל לצבור: הוא יכול להשתמש במניפולציות, הוא יכול לרמא, לירות, לדקור, לשקר.. הכול בשביל המטרות שלו- הכל כשר.
ולמרות שקופס הוא המוביל והאחראי לרוב.. לורן עדין שמח בחלקו.
הרבה בגלל שהוא מתחיל לפתח רגשות לגיבור שלו.
ויום אחד כשהם בחדר של קופס ולורן נישאר לישון איתו.. לורן מחבק את קופס.
"אני חושב שאתה  כבר קורפס" הוא לוחש לקופס ברצינות- מה שקופס מקבל בחיוך ומחבק את לורן אליו.
"תודה" הוא לוחש ללורן.

והימים עוברים יחד עם הלבבות המתקרבים של שני הבחורים האלה.
הם מגבים אחד את השני תמיד.
פעם קופס שובר למישהו את האף בשביל לורן, ולורן שובר בקבוק יין על ראש של מישהו בקטטה רנדומלית בזמן משלוח שלהם ואז דוקר אותו למוות.

לורן יודע שזה דפוק. הוא יודע שהוא דפוק.
אבל הוא אוהב את זה. הוא אוהב את קופס. הוא אוהב את האתגרים ואת הכנופייה שקיבלה אותו וקרבה אותו לליבם יותר ממש שאמא ואבא שלו עשו כל חייהם.

ובאחד מימי ראשון, קופס נרגש לצאת עם לורן למשימה הגדולה הראשונה שלהם עם כלי נשק.
זה שוד מזויין וגדול שהרשו להם לקחת עבורו אמ 16 לכל חייל, כמה רימונים, אולרים ואפילו תרסיסי גז מדמיע למקרה נואש.
המבצע מתחיל חלק- ואחרי 40 דקות לתוך המבצע, קופס כבר מכריז על ניצחון.
אז הם מתיישבים באחד מביתני העץ ששם להפסקה , במחבוא ומתנשמים, פורצים בצחוק שקט.
"אתה השותף הכי טוב שהיה לי.. לא ידעתי שבחור צנום כמוך יכול לרוץ ככה" קופס מחייך ולורן מחזיר חיוך מאוהב.
הוא יודע שהוא שקוף, אבל לא אכפת לו.
הוא מלטף את ראשו של קופס באהבה.
"אחרי המשימה הזאת.. הם יהיו חייבים לקרוא לך קורפס" לורן מחייך אל קופס והשני מחזיר חיוך.
יש דממה שנופלת ביניהם- ושניהם מודעים למתח מיני ששורר ביניהם והם לא מדברים עליו..
במקום זה, קופס רוכן ותופס בלורן, מושך אותו לשבת מעליו ומנשק אותו.
ולורן מאושר.
הוא מחזיר נשיקה ומחבק את קופס חזק אליו, מרגיש כאילו העולם ביד שלו עכשיו.

אבל זה לא מחזיק להרבה זמן-
כי פיצוץ עז נשמע לידם..קרוב מידי.
הבקתה הישנה נרעדת והגג נופל עליהם, מוחץ אותם תחתיו.

⚔️The Dark Prince⚔️Where stories live. Discover now