איאן נכנס לחדר של לורן ביום שאחרי רגוע יותר, והוא הכין את עצמו להישאר בדיוק ככה.
אבל זה היה מאוד קשה עם קורפס.
"פשוט תהרוג אותי, תקל עליי" לורן לא הפסיק לבקש למות, הוא לא הפסיק לחזור על הבקשה שוברת הלב הזאת ואיאן היה מתוסכל ועצבני אבל השתדל לא להראות שום סימן.
"תאכל"איאן קרא עיתון בדממה, מביט מידי פעם בלורן בוהה באדישות על הקיר מולו.
הוא לא היה אזוק ולא היה קשור בשום צורה. איאן החליט לשנות כיוון.
קורפס הכיר מניפולציות מקרוב, הוא הבין מי זה איאן ועד כמה איאן ינסה לשבור אותו פיזית, אז איאן פשוט היה צריך להיות יותר ערמומי, הוא היה צריך למצוא איך לתפוס אותו תמיד לא מוכן ולגרום לו להיקשר אליו.
זה יהיה אתגר, אבל לא בלתי אפשרי.
"תיקח את הכרטיס שלי ולך לקנות לעצמך כמה בגדים" איאן מניח את הכרטיס שלו ליד לורן, שמביו לכיוון השני של החדר באדישות.
"מה קרה לכסף שלי?" לורן לא רצה לקבל ממנו שום דבר. המנוול הזה לא עושה לו טובה.
"אמרתי לך שאני אחרים לך את הכסף אם לא תלמד לתקשר איתי.. ברחת מהחתונה, זה חלק מהעונש שאתה צריך לשלם על הטעות הזאת" איאן נאנח, סוגר את העיתון ומביט בקורפס מהנהן בהבנה.
"אני בטוח שקראת את המחשבות שלי, אתה יודע שאני לא אקח את זה" קורפס עקשן, נאנח, לא רוצה לדבר עם איאן בכלל.
הוא היה נכנס לשבת איתו בחדר כל בוקר וזה היה לא נוח ומעצבן.
קורפס רצה להיות לבד.
"הארון שלך מלא בבגדים ישנים. לך ותקנה כמה דברים חדשים או שאני אאלץ לזרוק בעצמי הכול ולהביא לך מלתחה שלמה" איאן מביט בלורן במבט שלא משקיף את הכעס בתוכו.
כל מניפולציה שלו התקלקלה. כל הרוע שהוא הוציא על לורן הפך בסוף לבדיחה. בכל פעם שאיאן חושב שידו תהיה על העליונה, הוא מבין עד כמה ללורן פשוט לא אכפת.
לורן לא רוצה אותו ולא צריך אותו. וגם אם הוא יצטרך אותו, הוא יעדיף למות מלהודות.
זה גרם לאיאן לרצות לבכות.
לעזאזל. הוא אוהב אותו.
" אתה יודע מה אתה הולך לעשות איתי ממילא, אז אני לא אטרח לציית לך" קורפס נכנס בין המצעים בעייפות ומביט בקיר מולו באדישות שוב, נותן את גבו לאיאן.
"ברחת מהחתונה שלנו.. אין לך בושה? אין לך טיפת רחמים? אתה חושב שהרגשות שלי הם בדיחה?" איאן מדבר בקול קר אבל בפנים הוא מתחיל לבעבע.
וואו הוא כועס.
"לא עברנו על העובדה שהרגשות שלך לא מעניינים אותי?" לורן נאנח ואיאן זורק את העיתון שלו בכעסעל הרצפה, נשבר.
"בסדר, אז קח את הדברים שלך וצא. בוא נראה אם תשרוד בעולם שבו גוארו , אני ואבא שלי שולטים בו. אני לא אשאיר לך פינה אחת שקטה. אני אגרום לך לחזור אליי. אתה מעדיף את זה?" איאן צועק בשלב הזה, אבל מצטער על מה שאמר כשלורן מתיישב ומביט בו.
"אני אעלם תוך רבע שעה, אל תדאג" לורן ממהר לארגן את עצמו בשניות, נראה שמח יותר מכול הימים שלו בשהות בבית, אפילו עם האיום של איאן.
איאן שבור לב. הוא כועס. הוא רצה לנסות ולהראות את הצד הרך שלו.
אבל לורן חזר בשיטתיות על כל המקומות הכואבים.
שוב ושוב ושוב.
הוא לא רוצה להישאר,
לא אכפת לו מאיאן,
לא מפחיד אותו למות..
זה שבר את איאן, הוא לא יכל יותר...
אבל כמו תמיד, הוא שכח שלורן יותר טוב ממנו בלשבור בנאדם מנטלית והצליח להוציא ממנו מה שרצה.
ללורן לא היה אכפת מהתנאים. לא היה אכפת לו אין הוא יצא ומה יישאר לו. הוא רק רצה להיות חופשי.
ואיאן הבטיח לעצמו שהוא לא ייתן לו להנות מהחופש שלו אפילו לשנייה.
החירות הזו תהיה מרירה וכואבת והפעם איאן ינצח.
אולי הוא לא יכל לעמוד בפניו לורן, אבל בשלט רחוק, הוא יכול להפעיל עליו מספיק לחץ.
----------
הפתעה!
זה הפרק האחרון בעונה הראשונה של נסיך האופל
וגם הסיפור הראשון שאני עושה בעונות, לבקשתכם!
בואו נשמע מה יש לכן להגיד🤔😏
YOU ARE READING
⚔️The Dark Prince⚔️
Fanfictionמה הקשר בין ילד רכרוכי בן 15 בשם לורן ריידר לרוצח ברוטאלי בשם הקוד קורפס? ומה הקשר של שני הבחורים האלה לעשיר נחשק, מפונק וברוטאלי בעצמו בשם איאן דובאל? ואיך כל זה יסתיים בחוזה נישואים בין שני אנשים חסרי מעצורים כשאחד לוקה באהבה אובססיבית כלפי האחר ע...
