⚔️The Dark Prince⚔️

פרולוג חלק ה'

לורן בדיוק יצא עם קופס מהחדר של מטיאס באחד המועדונים בעיר לאחר שקיבל אישור לחסות.
הוא אמנם יצטרך להוכיח את עצמו בזמן הקרוב. ומהר. אבל, הוא מתכוון לעשות מה שנדרש בשביל לא להיות בקרבה של דובאל.

"יש לנו פעולה בערב, עד אז, בוא אליי לחדר.. נראה משהו" קופס הוביל את לורן לחדר קטן שנראה כמו חדר במלונית.
הייתה מיטה גדולה באמצעו ושולחן עבודה קטן מצידה הימני, טלוויזיה, כמה בגדים שקישטו את המיטה בבלאגן ומיני בר קטן וישן.
קופס נתן ללורן פחית קולה ולקח אחת לעצמו, מתיישב על המיטה בזמן שלורן התיישב על הרצפה, עם גבו לרגל השמאלית של המיטה, מדליק טלויזיה.
לורן לגם מהפחית בשקט, מסתכל סביב בעודו מנדנד את רגליו באוויר ואז מבטו ננעל על דמותו של קופס.
הוא היה בחור גדול.. כנראה גדול ממנו בכמה שנים. הוא היה קצת יותר בהיר ממנו בצבע העור, עם העיניים החומות האלה והאף והלסת המפוסלת ושפתיים תפוחות.
הוא היה שרירי מאוד ומקועקע בכמה מקומות: קעקוע של חרב על החלק התחתון של יד ימין, קעקוע של מילה מטפסת בצד הגרון שלו בצד שמאל, כתף מקועקעת בשמאל וקעקוע ברגל בימין.
"למה קוראים לך קופס?" לורן חשב שזה שם מוזר, וחייב להיות שם מחתרתי ולא אמיתי.
"לגיבור על שאנחנו צופים בו עכשיו קוראים קורפס" קופס מציין ולורן מהנהן בבלבול.
"ביקשתי מהחברים שלי בכנופיה להוסיף לי את הר' בשם כשאני יהיה ראוי.. אז בינתיים אני קופס.." קופס מחייך לרצפה.
"אני חושב שאני יכול להצליח פה... אנחנו כמו משפחה.." קורפס ממלמל ולורן טופס על גבו לרגע בעדינות.
"אני האחרון שאשפוט, אני שמח שאתה מרגיש חופשי איפשהו" לורן לוחש.
יש לכמה רגעים ארוכים שקט.. לורן בוחן את הפרק מהסדרה הזאת של הגיבור קורפס ומנסה להבין את העלילה.
"אז.. מטיאס אמר שאם תהיה טוב אולי יוכלו להפוך אותך לערפד עם אישור ממשלתי.. באישור של גוארו" קופס מרים אל לורן מבט והמבטים שלהם נפגשים.
לורן מחייך ומהנהן "אני אעשה מה שאני יכול.. אני לא רוצה להמשיך עם הצורה שבה אני חיי.. זה מייאש"
"אל תתייאש.. הבריון שלך כבר ראה אותנו כמה פעמים ופחד לגשת אליך.. נראה שזה עובד..לא?" קופס מסתכל  על הטלויזיה.
"אני מקווה שזה יוכל להחזיק עד שאקבל אישור" לורן נאנח.

------

בערב הם יצאו למשלוח של גראס לאחד הלקוחות הקבועים של קופס. קופס הציג את לורן ללקוח ואמר לו שהם יבואו ביחד מעכשיו- מה שגרם ללורן ממש לניצוץ לתקווה שהוא יישאר בכנופיה ויוכל להשתחרר מהשלשלאות של  דובאל.
הוא קיווה וציפה ליום שבו יקבל חסות. הוא ידע שזה ישתיק את הדעות שלו.
הוא הודה לאלוהים.. או אולי לשטן? על ששלח את קופס אליו.
ולאחר שסיימו את העבודה, הם התיישבו ברכב של קופס וקופס נסע לכיוון המוטל של לורן.
"אז.." קופס שבר את הדממה.
"אני מתכוון לשדוד כמה עשירים מבית הספר מחר.. אתה בפנים?" קופס זרק מבט קצר ללורן המהנהן בחיוך.
"הייתי שמח לתת להם סיבה להתבכיין.  הכעס שלהם בהחלט יהיה מראה שכדאי לראות" לורן מגחך וקופס מחייך.
"אז סגרנו"