"מדוע אתה עומד כך על הראש באמצע המדבר?"
"אינני עומד על הראש, השמיים הם הקרקע שלי."
"ומדוע אינך חובש כובע, כדי להגן על עצמך מפני השמש הרותחת?"
"הרי השמש מתחתיי, אם ארצה הגנה בוודאי עדיף שאשים מגפיים."
"הכל ברור… אך איך זה שאתה לא נופל למטה?"
"זוהי שאלה קלה ממש, ראשי דבוק לחול החם!"
"אפשר עוד שאלה קטנה?"
"אענה לך על כולם."
"כיצד אתה זז?"
"מסתובב עם העולם."
"באמת? בוודאי נשקף לך נוף שלא נראה כמותו. הייתי חושבת להצטרף, אך איני בטוחה שאצליח לעמוד בכך."
"בוודאי שתצליחי, זה קל עד מאוד. את רק צריכה לשנות את כיוון מחשבתך."
"זאת אומרת, לחשוב הפוך ממה שמצפים ולענות הפוך ממה שחושבים שאענה?"
"בדיוק כך! בואי וננסה. בת כמה את?"
"נולדתי עכשיו."
"היכן נמצא ביתך?"
"בכל מקום שיש בו שום מקום."
"ואיפה את עכשיו?"
"רחוק מכאן."
"נראה שאת מוכנה. עכשיו הצמידי את ראשך לחול, וכווני את רגלייך לכיוון ההפוך."
"אתה בטוח שזה יעבוד?"
"עכשיו אני בטוח שזה לא יעבוד. כי את בטוחה שזה לא יעבוד."
"איני קובעת מה יעבוד."
"את צודקת."
"ואתה משונה מאוד. ככל שעובר הזמן אני מבינה אותך פחות ופחות."
"זה בוודאי משום שאנחנו מתרחקים בכל רגע ורגע."
"זה אכן כך! מה גורם לדבר לקרות?"
"תרשי לי להאשים אותך?"
"רק אם אני אכן אשמה."
"מחשבותייך הופכות מקובעות יותר ויותר. לא אוכל להישאר לידך עוד זמן רב אם הדבר יימשך."
"מה אוכל לעשות?"
"האם את בכלל רוצה לעשות?"
"כן. לא. איני יודעת. מה יקרה אם אשאר?"
"את בוודאי תגלי מישהי שמעולם לא הכרת."
"האם זאת אני?"
"התשובה הנכונה היא לא בהכרח התשובה שציפית לה, אך זכית לשמוע את אחד המקרים הנדירים שכן."
"אפשר לשאול אותך שאלה?"
"האם לא שאלת מספיק?"
"רק עוד אחת, בבקשה. היא החשובה מכולן."
"אענה לך."
"מי אתה?"
"איני בטוח. לא חשבתי על כך לעומק מעולם."
"אתה כל כך עסוק בדברים שאין בהם הגיון."
"עסקתי בכך מתחילת היותי אני. איני יודע לעשות דבר אחר."
"אם אינך יודע מי אתה, כיצד אתה יודע מתי התחלת להיות אתה?"
"זו תחושה פנימית."
"רוצה שאלמד אותך?"
"אני מוכן לנסות."
"אשאל אותך שאלות פשוטות, ענה לי כפי שכולם היו עונים."
"אשתדל."
"מתי מגיע הבוקר?"
"כשהכוכבים חוצים את השביל."
"ואיפה קונים ירקות?"
"בחלל."
"מה נמצא אחרי שלוש?"
"מנוחת הצוהריים."
"איך קוראים למה שטס בשמיים?"
"מטאור."
"כלל לא הבנת את כוונתי! אדם רגיל לא היה עונה כך."
"אבל איני אדם רגיל, ואינני רוצה להיות אחד. ואם את מנסה להפוך אותי לכזה, עצרי עכשיו."
"והרי אתה ניסית להפוך אותי למישהי כמוך, וזה נשמע לך בסדר?"
"נראה לי שעדיף שאשאר כמוני ואת תישארי כמוך."
"בסדר."
"רגע… מדוע את עומדת על הראש?"
"אינני עומדת על הראש, השמיים הם הקרקע שלי."
YOU ARE READING
מה שעושים בינתיים
Poetryכמה מילים שהתחברו להן ברגעים של רצון לכתוב(: אולי שירים קצרים (לפעמים ארוכים ולפעמים קטעים), אם תרצו לקרוא לזה ככה. לא חייב לחפש משמעות, אבל אתם מוזמנים אם בא לכם. אולי אפילו תמצאו אותה לפניי. 《פרקים לא יעלו בזמן קבוע.》
