אני במוד של לכתוב , אז הנה פרק חדש !❤️
_____________
התנהגותו של אדם השתנתה בזמן האחרון . הוא היה סבלני מידי , מה שגרם לטיילר לחשוד בו . אחרי שבועות ארוכים שהיה מתעלל בו , פתאום הוא נותן לו ללבוש בגדים נורמלים , או להביא אותו לפגישות שהיו בביתו כדי שלא ישתעמם . הוא היה חייב להודות שאהב את אדם החדש , אבל באותה המידה גם חשש מההתפרצות הבאה שלו , כי אדם מעולם לא היה צפוי ומצב רוחו תמיד השתנה בשניות אחדות . ״בייבי , מה ציירת פה ?״ שאל אותו אדם פתאום , מקפיץ אותו . הוא לא שם אפילו לב שצייר . הוא היה בטוח שסתם בהה , אבל כשראה את הציור שצייר הוא היה המום . ״א-אפילו לא שמתי לב שציירתי״ מלמל בתשובה , ממשיך לבהות בציור . ״היי , שפרה!״ ה.כ- לא היה לי רעיונות לשמות) קרא אדם למשרתת המבוגרת שהתקרבה אליו במהירות ״תמסגרי את זה ותתלי את זה במשרד , עם כל הציורים שהוא צייר עד עכשיו . אני עוד שעה אבדוק אותך . כדי לך שזה יהיה מוכן״ הטון שבו דיבר צמרר את טיילר , וגם את המשרתת המסכנה שהנהנה במהירות ואדם קם , מרים את טיילר הסמוק בידיו . אדם חייך ״אתה מסמיק״ אמר ״אתה מובך , האני?״ טיילר לא ענה , רק קבר את פרצופו בצוואר של אדם שצחק . הוא היה חייב להודות , הצחוק של טיילר היה ממכר . ״תודה לך, מתוק״ טיילר הרים את גבותיו בבלבול ״אמרת לי שהצחוק שלי ממכר״ הסביר אדם וטיילר האדים עוד יותר - אם זה בכלל היה אפשרי , אבל הוא הנהן , תופס טיפה אומץ ״אתה צריך לצחוק יותר״ קבע בשקט , חוזר לבייישנות שלו שניה אחרי זה ״אם אתה אומר״
אדם לא ידע למה הוא הסכים לזה , אבל מצא את עצמו מתחבא מהבלונדיני , שהציע משום מקום לשחק מחבואים . פתאום הוא שמע את קולו של הבלונדיני קרוב יותר ״אדם?״ שאל ואדם ידע שחייך , קולו היה מאושר . אז הוא החליט לצאת מהמחבוא , ובשניה שטיילר היה עם הגב אליו , הוא חיבק אותו מאחור ״בו !״ לחש לו באוזן והשני קפץ , מניח את ידו על ליבו ״הבהלת אותי !״ קרא טיילר , מנסה להרגיע את ליבו שדפק במהירות והתנשף . טיילר ראה את ההתנהגות שלו כחמודה , ולא יכל שלא לחייך . הוא פחד להתאהב , וידע שהבלונדיני כנראה סתם מרגיש איתו בנוח כרגע ואחרי זה ייסגר שוב . הוא היה חייב לתקן את זה , אבל - הוא לא הומו ... ואסור לו להתאהב בבנים . במיוחד לא בטיילר, כדי להרוס אותו ואת החיים שלו . הוא חטף אותו , הוציא אותו מהשגרה שלו רק כדי שהוא יברח מהבית כלא . הוא התחרט על זה , הוא אמור להיות בכלא , לא לנצל ילד קטן בשביל זה . מבטו של טיילר חקר את אדם , שהיה נראה מהורהר ״אדם?״ שאל טיילר בחשש . אדם כבר קיבל את ההחלטה, מכחכח בגרונו ומחבק אליו את הבלונדיני בפעם האחרונה , תוך כדי שתחב את הטלפון של טיילר אל מכנסיו של הבלונדיני ״טיילר , תלך להתחבא . רחוק מהבית שלי , אני אבוא לחפש אותך״ הקטן הנהן , ורץ משם בתמימות . לא מבין שאדם שיחרר אותו לחופשי . אז הוא רק רץ, במשך כמה שעות וחיכה לשחור השיער שיבוא לחפש אותו וסורק את השטח כל כמה דקות . טיילר לא ידע כמה זמן עבר , אבל פתאום החשיך והוא דאג . הוא בעצמו לא ידע איפה הוא , והבתים הלכו ונעלמו ממולו . השלט האחרון היה שכונת תונרק, וזה אומר שהוא היה במרחק של שעתיים מביתו .
השעה הייתה חמש לפנות בוקר כשהטלפון של ארן , אביו של טיילר , צלצל ״הלו?״ שאל בקול צרוד , מכחכח בגרונו . ״המפקד , האסיר אדם בייקר חזר עכשיו לתחנה״ דיווח אחד הסוהרים וארן קפץ ״מה ? מתי ? הבן שלי איתו ?״ הפציץ בשאלות הסוהר שתק לרגע . ״הוא חזר לפני כחמש דקות , אדוני . והבן שלך לא נמצא איתו . הוא טוען שהוא שיחרר אותו , הבן שלך כבר בבית?״ ארן קם מהמיטה , מבצע סריקות אחרי בנו בכל הבית ״לא . הוא לא כאן . תשלחו שלוש ניידות ומסוק כדי למצוא אותו . אני כבר מגיע לתחנה ״ הוא החליף בגדים במהירות , אוסף את דבריו ויוצא לתחנה .
____________
28.09.20
YOU ARE READING
Second chance
Romantika״כשנשארת פה קיבלתי את ההזדמנות השניה שלי״ הוא אמר,מחייך אליי ומחבר את שפתנו לנשיקה שוב. ~~~~~~~~~~~~~~~~ אביו היה בשבילו מודל לחיקוי מגיל קטן. הוא אהב את הסיפורים שאביו סיפר לו על איך שרץ להציל אנשים בכל מיני מצבים, על חקירת תעלומות ועל איך שהוא תמי...
