SHIT, maybe I missed you

פרק 34

״לו...״ אמרתי בשקט והוא הרים מעט את ראשו, פותח את עיניו בעייפות ״תחזור לישון לעוד קצת, עדיין מוקדם״ אמרתי ונשקתי ללחי שלו

״אבל אמרת שרצית ללכת לאיפהשהוא״ הוא אמר ואז פיהק, מסתיר את פיו עם ידו

״זה בסדר, אתה יכול לישון, נלך יותר מאוחר״ אמרתי ברוגע

״בטוח?״ הוא שאל בקול מתוק

״בטוח״ אמרתי, הרמתי עוד מעט את ראשו מסנטרו ונישקתי את שפתיו התפוחות, הוא חייך וקבר את ראשו בצווארי, עטפתי אותו שוב כמה שיותר קרוב אליי ועצמתי גם את עיניי, אני בטוח שעוד קצת שינה לא תזיק לאף אחד.

~~~~~

התעוררנו שוב אחרי שעה וחצי של שינה נוספת, התארגנו ועכשיו אנחנו ברכב שלי, בדרך למקעקע, לואי עדיין לא יודע לאיפה אנחנו נוסעים והוא לא מפסיק לשאול כל שנייה

״לאיפה הולכים?״ הוא שאל, רק דיברתי...

״חכה בסבלנות״ אמרתי והנחתי את ידי על הירך שלו, הוא נראה נרתע לשנייה אך מיד חייך ושם את ידו על שלי

״למה אתה לא מגלה לי, זה כזה סוד?״ הוא שאל, האמת שזה יותר כמו הפתעה...

״אין לך טיפת סבלנות.... תחכה קצת אנחנו ממש עוד מעט מגיעים״ אמרתי, הוא שיחרר נשימה חסרת סבלנות ולא המשיך לשאול יותר שאלות

החניתי את האוטו מול הקניון והיה לו מבט מבולבל, לא נראה לי שהוא ציפה שאביא אותו לקניון

״מה אנחנו עושים פה?״ הוא שאל, אני חושב שזה בסדר לספר לו עכשיו...

״קעקוע״ השבתי, ופתחתי את דלת האוטו, יוצא ממנו והלך לצד השני, פותח גם ללואי שבטו עדיין מבולבל

״קעקוע?״ הוא שאל והרים גבה

״כן״ אמרתי ״קעקוע״ מעניין אותי אם הוא יזכור את המשמעות של הקעקוע.
נעלתי את האוטו ונכנסנו לקניון, שלא היו בו המון אנשים ובשבילי זה מצויין, אני לא סובל מקומות מפוצצים אנשים.
נכנסנו לחנות הקעקועים והביאו לי כמה טפסים למלא, אחרי שהראתי את תעודת הזהות שלי ומילאתי אותם הובילו אותנו לחדר אחד מתוך כמה חדרים במקום. ישב שם מישהו שנראה בסביבות גיל השלושים והוא חייך אלינו, התיישבתי בכיסא הגדול ולואי ישב בכיסא לידי

״אז... חשבת על איזה קעקוע תרצה לעשות?״ האיש שאל, הסתכלתי לתווית השם שלו וראיתי ששמו הוא סטיבן, הנהנתי אליו והוא נראה מחכה לתשובה ממני

״יש לך במקרה דף ועט?״ שאלתי, הוא נראה מבולבל אך הנהן

״כן רק שנייה״ סטיבן אמר וקם מהכיסא שלו, פותח מגירה בקצה החדר ומביא לי משם דף ועט, לקחתי ממנו והושטתי ללואי

״תרשום Hi" אמרתי

״מה?״ הוא שאל ונראה שלא הבין מה אני רוצה ממנו עכשיו

״פשוט תרשום Hi" אמרתי, הוא משך בכתפיו ורשם על הדף, מיד לאחר מכן הושיט לי את זה ואני נתתי את הדף למקעקע

״אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?״ סטיבן שאל, הנהנתי ללא היסוס והוא לבש את הכפפות

״רק רגע....״ לואי לחש, יותר לעצמו. חיוך נפרש על שפתיו והוא נישק את שפתיי, מה קרה איתו פתאום? ״אני יודע מה זה״ הוא אמר עם חיוך ענק, הוא אחז בידי וחייכתי אליו בחזרה, הוא נראה כל כך שמח ״האז... אתה בטוח שאתה רוצה את זה?״ הוא שאל בהיסוס

״כן, בלי שום ספק״ אמרתי והחיוך חזר לפניו

״איפה תרצה את זה?״ סטיבן שאל והסיח את דעתי מחיוכו היפה של לואי, הצבעתי על המקום בידי שבוא רציתי את הקעקוע והוא הניח אותו שם.
מכונת הקעקועים פועלת ומשמיע רעש כאשר היא דוחפת את הדיו מתחת לעור שלי, התחושה הזאת... התגעגעתי לזה. אני מפחד ממחטים אבל אני אוהב את התחושה הזאת, במיוחד שיש לי את לואי שמחזיק את היד השנייה שלי

״סיימנו״ סטיבן אמר לאחר כמה דקות וניקה את הדיו שנותר, מורח על הקעקוע אלכוהול לחיטוי ומניח עליו ניילון שקוף, כדי שלא יזדהם

״תודה״ אמרתי וקמתי, לואי אחריי והוא לא משחרר מידי, יצאנו מהחנות והלכנו לעבר האוטו. התכוונתי לשחרר את ידו של לואי אך הוא משך אותי קצת

״מה קרה?״ שאלתי והתקרבתי אליו, הוא חיבק אותי ונישק את שפתיי כאשר חיוך ענקי על פניו

״אני לא מאמין שקיעקעת את המילה הראשונה שאמרתי לך״.