"עברתי לגור עם ניקו" אחרי המשפט הזה שקט השתרר בצד השני של הטלפון ומיהרתי לענות להיילי בחזרה.
"מה זאת אומרת עברת לגור עם ניקו?" רופאת הלהקה התבוננה מסביבה כאילו היא לא שמעה את השיחה ביני לבינה וחיוך התפרס על פניי מהנסיון שלה לתת לי פרטיות.
"אני וניקו עברנו למגורים שליד האוניברסיטה ביחד" היא ניסתה להסביר לי שוב יותר באיטיות כאילו הייתי ילדה עם בעיות.
"שלחי לי את המיקום אני באה אלייך" מבלי לתת לה לענות לי בחזרה ניתקתי את השיחה וקמתי מהספה.
"תודה שעזרת לי ואני מבטיחה לא לספר לאף אחד את מה שאמרת לי" התבוננתי ברצינות בעיניה והיא קמה מהכורסה שלה לכיווני, מפתיעה אותי בחיבוק אך לא נשארתי ללא תנועה לאורך זמן והחזרתי לה חיבוק בתמורה.
"שמחתי לעזור ואם את אי פעם תזדקקי למשהו אני תמיד כאן" היא קרצה לי ואני חייכתי לכיוונה עדיין מופתעת מעיניה הירוקות שנשארו בורקות וחיות למרות גילה.
שלחתי לעברה חיוך אחרון לפניי שפתחתי את הדלת והתקדמתי לכיוון המיקום שהיילי שלחה לי בטלפון.
מי היה מאמין שהחברה הכי טובה שלי תיהיה ההתאמה של החבר הכי טוב של לוקה ועוד תגור איתו, אבל באמת ששמחתי בשבילה, שהיא סוף סוף מצא מישהו לחלוק איתה את הרגעים הטובים שלה ואני לא יכולתי לחכות להיות דודה שתלמד את הילדים הקטנים שלה את כול מה שאני יודעת.
הרמתי את ראשי מהטלפון שכיוון אותי כול הדרך מגלה שהגעתי לכניסה של מין מבנה דירות בעל שני קומות.
הסטתי את מבטי לימין ושוב הופתעתי לגלות שהאוניברסיטה ממש קרובה לאיפה שהיילי גרה.
נכנסתי לקומה הראשונה שהייתה מין מקום איסוף שאנשים מבלים בו את זמנם.
כנראה בקומה השנייה נמצאות הדירות חשבתי לעצמי.
אומנם המבנה הזה לא היה גבוה אבל הוא בהחלט היה רחב ולקח לי כמה שניות להתבונן מסביב כשנכנסתי דרך דלת הכניסה.
בר בקצה המקום תפס את תשומת ליבי ועברתי בין הכיסאות שהוצבו ליד כדי להגיע אליו ולחכות לה שמה.
התיישבי בכיסא גבוה וחיכיתי שהברמן יסיים עם הגברת החופרת שהתעלקה לו על היד.
"מה את עושה כאן?" ברור, זה פשוט היה ברור שהוא יהיה כאן למה שאני יהנה מקצת שקט ושלווה כשהוא יכול פשוט לבוא ולהחריב לי את הרגע.
"יושבת" הראתי עם ידיי את הכיסא שישבתי עליו ומסרבת בפעם המיליון לייצור איתו קשר עין במיוחד בגלל שהלב שלי עדיין לא נרגע מהפעם הקודמת שהייתי איתו.
לוקה תפס את סנטרי ולפניי שהייתה לי את ההזדמנות להתנגד הוא נעל את עיניו בשלי.
נמאס לי , אי אפשר איתו, אבל גם אי אפשר בלעדיו קול קטן צץ בתוכי ואני התעלמתי ממנו.
"תפסיקי להתחכם" הוא קבע לי ואני ניסיתי להרגיע את עצמי כדי שהוא לא ירגיש את השינויי בגופי.
"לגביי קייל, אל תחשוב שאני יקשיב לך" ידעתי שאני מתחילה מלחמה אבל לא היה אכפת לי, רציתי שהוא יכעס, רציתי שגם הוא ירגיש כמוני...חסר מנוח.
עיניו השתנו בשנייה וזוהר צהוב עיטר אותן, הוא תמיד כזה כשהוא כועס ולא אהבתי את זה שהתחלתי לדעת כול דבר קטן עליו.
"לונה" שמעתי את הרצינות בקולו ושיחררתי את ידו מסנטרי ובכך גם משחררת אותי ממבטו המשתק.
YOU ARE READING
ירח אדום || Red Moon
Werewolfלקחתי נשימה עמוקה, מכניסה את האוויר הקר של העונה לראותיי. הלכתי ביער,בלילה החשוך כשרק העצים משמשים לי כמסתור והירח מאיר לי את הדרך... זה הזכיר לי את ילדותי...בכול פעם שהסתבכתי בצרות הייתי בורחת מהבית והוא תמיד היה בא אחריי ומחזיר אותי, מתנהג כמו האח...
