PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO-33

ג'ונגקוק זרק לעברי מבט דרך המראה ואני הוצאתי לכיוונו לשון, מחליף לחיוך כשחייך אלי עם הגומה הימינית והמעוררת קנאה שלו.

ילד תחת, זה מה שהוא.

"אל תדאג טאהטאה, בלילה נזרוק להם את כל הנעליים!" ג'ימין לחש לאוזני ואני קפצתי במקומי בהתלהבות,

"שב יא טיפש אתה עוד תחשוף אותנו!"

"יא גמד אתה זה שחושף אותנו עכשיו!"

"אמאש-" יונגי קטע את הטמבל,
"הגענו."

ג'ימין היה הראשון לצאת מהמכונית ולהתלהב מהמקום, מיד אחריו יונגי שהעריך את היופי בצורה אדישה ושקטה יותר.
אני ובן זוגי הכבר לא טרי נשארנו עוד קצת במכונית, אני כי דאגתי להרים את כל הליכלוכים שהשארנו וג'ונגקוק...

טוב, אני מניח שלא הייתה לו סיבה מיוחדת.

"אתה בוהה קוק." הערתי בחצי חיוך,

"אני גם לא מנסה להסתיר את זה." תוך שניות ספורות הוא כבר ישב לידי מאחור, מקים אותי ברעידות קלות לשבת עליו כשפני מולו.

"אתה יודע, אני כימעט בטוח שסקס במכונית זה לא נוח." שיהקתי בחוסר איפוק,

"אוקי! אוקי! זה שקר אני בטוח שזה מדהים."

הוא צחק, "תפסיק לדבר פינוקיו."

הוא הסתכל עלי- אני הסתכלתי עליו.
שנינו היינו שקטים, אומנם לא מבחירה מצידי אבל היינו שקטים ופשוט הבטנו באחד השני.

"עברו שנתיים מאז שהכרנו, מה זה אומר לך?"

"שאני פאקינג מלך כי שרדתי שנתיים עם ג'ימין מול הפנים על הבוקר?" הוא גיחך ונידנד לשלילה,
"זה מעורר השראה אבל לא."

"אז?" הפלתי את גופי עליו.

"זה אומר שהגיע הזמן לגור ביחד."

השתתקתי.

הוא ליטף את גבי ברוגע אך לא הייתי רגוע כלל.
דירתו הייתה חמש צעדים משלי ושל הגמד, רוב הזמן היינו אצל אחד השני והיה לו מפתח לבית שלנו וככה גם לו.
אז אולי... רק אולי זה לא היה ביג דיל, אך אני וג'ימין היינו עיסקת חבילה שלא ידעתי אם היה מוכן לפרק, לא ידעתי אם אני הייתי מוכן לפרק.

"ג'ון-"

"בוא, הם כבר סיימו לסדר לנו מפתחות לחדרים." הוא הקים אותי ועזר לי לצאת מהמכונית,

אני שתקתי.

"טאהה! בוא נתפוס את החדר היפה יותר!" ג'ימין תפס בידי ומשך אותי לרוץ יחד איתו.

"רגע מה?! לא! פינוקיו איתי!" דירה 12 צעק,

"אתה חיי בסרט אומלל שכמותך הרקולס!!" צחקתי בקול ורצתי יחד איתו. תוך שניות ספורות התרחקנו מהם מספיק והתחלנו ללכת.