PINOCCHIO-32

1.1K 117 24
                                    

נ.מ יונגי

"הוא אמר-'אני פאקינג יוצא עם כיפי'?"

לא הפסקתי לצחוק.

טאהיונג היה זה שהתקשר אלי בהתלהבות כדי לספר לי מה קרה בבר שעבדו ביום הקודם ואת הפליטת עצבים שהייתה לג'ימין נגד הבחורה שהתחילה איתו.

-"כן! היית צריך לראות את זה!" טאהיונג ענה ויכולתי לדמיין את הדמעות מצחוק על חברו.

"ומה איתו עכשיו?" שאלתי, לפתע חושש שהיה עצוב מתוך מבוכה או שסתם השתכר והרגיש בחילה מתגוררת אצלו.

-"אה, הטמבל נעל את עצמו בשירותים."

נאנחתי, "למה?"

-"כי הוא טמבל שנפל." הוא התחיל לשהק ואני רק נאלצתי לכחכך בגרוני כדי שיאמר את האמת;

-"צילמתי אותו ואיימתי לשלוח לכל מי שאנחנו מכירים." אמר בחשש,
-"ואז הוא דרש שאמחק את הסרטון או שלא יצא מהשירותים ויאכל." הוסיף ואני נשפתי כי זה הדבר היחידי שעלה בדעתי לעשות באותו הרגע, ולאחר מכן ביקשתי בעדינות שימחק.

"תמחק את הסרטון או שאדאג להתנקם בך."

-"חה! מה אתה כבר יכול לעשות?!" אומנם הוא ניסה להישמע בטוח בעצמו אך לגמרי יכולתי לשמוע את הלחץ בקולו.

אה, והוא שיהק.

"אתה יודע מה אני יכול לעשות."

ניתקתי את השיחה באימרה הזאת בתקווה שימחק מבלי לשאול מה יכולתי לעשות ונחרדתי לגלות שלא ביקשתי את הסרטון קודם,

"רגע טאהיונג." כן, התקשרתי שוב.

-"אתה מושחט ואני לא מוחק את הסרטון! מוזמן לגלות לג'ונגקוק שגנבתי לו בגדים, לא אכפת לי!" טאהיונג ישר תקף ויכולתי לשמוע ברקע את בן זוגו שואל אם גנב לו בגדים.

-"ג'יזס קוקיקוק, אתה לא רואה שאני בשיחה?!"

ג'-"טאה גנבת לי בגדים?!"

-"רק מה ששמת בכביסה!" פינוקיו צרח בחזרה וכיחכך בגרונו,
-"קיצקץ, איפה היינו?"

נאנחתי בשביזות; "דיברנו על הסרטון..."

-"אה כן כן, אתה מושחט ואני לא מוחק את הסר-." הוא קבע חלקית והחל לשהק פתאום, מפתיע אותי כיוון שעד לפני שניה אמר את אותו הדבר ולא שיקר.

"טאהיונג?" שאלתי בחשש.

-"יונגי, רוצה לשמוע עובדה מדאיגה על התסמונת שלי?" לא עניתי, רק המתנתי והוא הבין.

-"אני משהק גם כשאני צריך להסתתר."

הוא ניתק והשאיר דממה בטלפון.

התלבטתי אם למהר ולהתקשר שוב כדי לוודא שלא הבנתי נכון אבל אז נזכרתי שזה טאהיונג,
אז לא התקשרתי לבדוק.

PINOCCHIO / פינוקיוWhere stories live. Discover now