But I love her [Louis Centric]

Chapter One [Louis Centric].

•נקודת המבט של אמה•
אני המשכתי ללכת כשראיתי מולי את זאין ג'אוואד-מאליק. ״אמה.״ אני שמעתי קול אומר והעברתי את מבטי לאחור כשאני רואה את חברתי הטובה מתקרבת ומחבקת אותי. ״בוקר טוב, זאייני.״ היא אמרה לו בפלירטוט והוא הניד בראשו ושילב את זרועותיו המעוטרות בעקועקים כמו גופו על חזהו. ״ז-זאייני!״ לא עוד פעם הילד הזה, אני לא אוהבת אותו, בכול פעם שאני וזאין רואים אחד את השניה הוא מופיע וגורם לי לאבד את מצב הרוח הטוב. ״ז-זאייני שלי.״ הוא מלמל כשחיבק את הנער הפופולרי והמקובל בידיו, אני אשקר אם אומר שהוא לא נראה רזה וחיוור, אבל אני אמורה להיות כלבה. ״אתה כול כך שמן ומכוער, תעשה דיאטה וניתוח אחרי זה.״ אמרתי וזאין הביט בי בחומרה והרים אותו, החיוך שעל פניו של לואי נפל והוא קבר את פניו בצווארו של אחיו. ״אמה, לכי מפה.״ הוא נהם ואני חייכתי ובתוכי הייתי עצובה, אהבתי את זאין מאליק, כולם אהבו אותו, אפילו אחיו הקטן והחסר תועלת. ״זאייני פה, לאב.״ שמעתי אותו לוחש אחרי שהלכתי משם אם חברתי, אלקה.

•נקודת מבט שלישית•
״אני לא רוצה שאתה תתקרב אליה, לאב.״
״א-אבל אני אוהב אותה, ז-זאייני.״
״אתה לא תתקרב אליה וזה סופי.״
״א-אבל-״
״אבל לא, אל תבדוק אותי. לואי.״

לואי הוריד את מבטו אל הרצפה והרגיש את שדה הראיה שלו ניהיה מעורפל, הוא הרגיש את אחיו מושך אותו אליו ומחבק אותו. ״אני אוהב אותך, לאב. אתה חשוב לי.״ הוא מלמל כשפניו היו בעורפו של לואי. ״ג-גם אני אוהב אותך, ז-זאייני.״ לואי מלמל כשהוא קבר את פניו בחזהו וחיבק אותו בחזרה. ״זאיינ-״ ״זאין.״ קולה של אמה קטע אותו וזאין העביר את מבטו אליה, רואה אותה משלבת את זרועותיה על החזה שלה ״אני צריכה לדבר איתך על כמה דברים, לבד.״ היא אמרה ונהמה את המילה האחרונה. ״ואני לא רוצה לדבר איתך.״ נהם והיא ראתה אותו מרים את אחיו הקטן בזרועותיו ונעלם. ״לך תזדיין, בן זונה.״ היא נהמה שוב ״אני שונאת אותך, בן זונה.״ אמרה שוב והלכה לחפש אותו, היא נעצרה כשראתה אותו, הוא שכב על הדשא בעוד שאחיו, לואי, הכין לעצמו מין כתר פרחים. ״אני שונאת את הילד הזה כול כך, הוא לקח את זאין ממני.״ היא לחשה לעצמה כשהמשיכה להתבונן בנער.

•נקודת המבט של ליאם•
פתחתי את הדלתות וחיפשתי את זאין ואחיו הקטן, הם היו על הדשא, זאין שכב בעוד שלו הכין לעצמו כתר פרחים, או לאחיו. ״היי, זאייני.״ אמרתי כשנעמדתי מולו והוא פתח את העיניים והעביר את מבטו עלי, הסמקתי. ״היי, בייבי.״ הוא פתח את זרועותיו כדי שאכנס, נשכבתי על הדשא ונכנסתי לזרועותיו. הנחתי את ראשי על חזהו ומקשיב לפעימות ליבו, אחרי כמה שניות של שקט, לא ראינו ושמענו את הקטן, הרמנו את מבטנו וראינו אותו שוכב מעל הדשא, כשכמה פרחים בין אצבעותיו. ״הוא היה עייף, הקטן הזה.״ לחשתי וזאין התמתח לפני שקם, הוא הושיט את היד שלו ותפסתי אותה, הוא משך אותי וקמתי. ״ז-זאייני-״ מלמל כשזאין הרים אותו, מתכרבל בגופו החמים.

•נקודת המבט של אמה•
אני המשכתי להתבונן בחברתי הטובה, אלקה, מתקרבת אליו. אני המשכתי להביט במסדרון, התוכנית שלי ושל אלקה הייתה שנעשה משהו לאחיו הקטן של זאין מאליק. ״נו, אלק, מהר.״ אמרתי וראיתי אותו, את הבחור שכול כך אהבתי, זאין מאליק. העיניים שלי התרחבו כשראיתי אותו מושך את ליאם לנשיקה. מחדיר את לשונו לפיו וחוקר את כול קירותיו הפנימיים, הם התרחקו והבחינו בי. ׳ה-הוא נישק א-אותו, את ל-ליאם פיין.׳ חשבתי לעצמי ולא שמתי לב שהם עברו אותי עד שחברתי צעקה. ״אלקה ואמה, אני הזהרתי אותכם שלא להתקרב אליו.״ הוא נהם עלינו, מרים את הקטן בזרועותיו ומניח אותו בידיו של חברו, צועד לעברנו. ״תלכו, ושלא תתקרבו אל אחי הקטן שוב, אחרת, תראו את ההשלכות.״ הוא השתמש בקול האלפא שלו עלינו, גורם לשתינו להוריד את ראשינו בכניעה, מהנהנות. ״לכו, עכשיו!״ הוא צעק גורם לנו להירתע ולברוח משם הכי מהר שאפשר. ׳אתה חתיכת בן זונה, זאין מאליק.׳

•נקודת המבט של לואי•
שמעתי צעקות והרמתי את מבטי אל עברם, רואה את אמה ואלקה בורחות, מעביר אותו לזאייני ורואה אותו כורע על ברכיו. ״לו, לאב, הם עשו לך משהו?״ שאל כשהעביר את שיערותי אל מאחורי אוזני כשהניח פרח קטן עליה והניח נשיקה על מצחי. ״לא.״ אמרתי וצחקתי כשהוא קבר את אפו בצווארי, מושך אותי אליו ומחבק אותי בין זרועותיו, הרגשתי את אחת הידיים שלו על שיערי ואצבעותיו חדרו אליהם. ״בסדר״.

השענתי את ראשו על כתפו כשהוא הרים אותי אחרי שנעמד. ראיתי מישהו עומד מאחוריו, חיוך היה על פניו. ״אתה נראה כול כך טעים וסקסי.״ לחש אבל הצלחתי לשמוע את מילותיו. היה לו משהו בצבע אדום על זרועותיו ובעיקר על פניו, רעדתי. ״לאב.״ זאייני אמר והבטתי בו, מחזיר את מבטי לאחור ורואה שהבחור הזה נעלם. ״אני כאן.״ שמעתי קול לוחש בתוך אוזני והסטתי את מבטי לצד, רואה אותו קרוב אלי. ״אני רוצה לאכול אותך כבר, אתה נראה כמו אחד שמספק.״ הוא נהם והעביר את לשונו על שפתיו הסדוקות, רואה אדום על שפתיו. מצמצתי והבחור הזה נעלם שוב, מחזיר את מבטי אל זאייני וליאמי. ״לך לישון, אהבה.״ הם לחשו באוזני ונרדמתי תוך כמה שניות ברגע שהנחתי את ראשי על כתפו של זאייני.

•תצביעו ותגיבו אם אהבתם את הפרק.•
•אני אוהבת כול אחד ואחת מכם.•