PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO- 29

"טאה, טאהטאה, טאהיונגי, טאהיונג-אה, בייבי-בום, בוא ננחת, כאילו סתכל עליי," הסתכלנו,
"אני פאקינג ג'ימין המלך, אין לי פחד אחר."

"אה כן?" החיוך המרושע עלה על פניו,

"כן, אני האיש שלא ידע פחד מימיו, המלך."

"אני אלך לקניות בלעדייך." טאהיונג הפיל את הפצצה ואם עד כה חשבתי שראיתי פחד מה הוא, טעיתי.

ג'ימין קפץ באימה, הסתכל על  השני במבט ששידר הלם לא נקלט. ידיו סתמו את פיו ותוך מספר שניות הוא צעק;

"אה! כואב! נכנס לי הקוץ יותר בפנים!"

"באמת?! מה לעשות?!" טאהיונג נלחץ, מתרכך מעט וניגש בלחץ לשני,
"כן! ויש רק דבר אחד שתוכל לעשות כדי לעזור."

"דבר גמד, מה יעזור לך?!"

"כ-כואב לי לדבר מרוב כאב אבל יש משהו שיעזור, כן כן, אה!" הסתכלתי על החבר הכי טוב של בן הזוג שלי וגחכתי בחוסר אמון,

ואז, מגחך לאור העובדה שטאהיונג האמין.

"פשוט תגיד!"

"אתה צריך פשוט..." אוי אלוהים,

"קדימה תדבר!" אוי פינוקיו,

"לקחת אותי לקניות! בבקשה בבקשה!" ג'ימין הצמיד את ידיו בהתחננות, מפגיש את ידיו בדיוק איפה שטען שהקוץ היה.

אוי, 'ג'ימין המלך'.

"לך תעשה סקס עם חרגול! יא טמבל מסריח!"

"נו טאהטאה! בבקשה!!"

בחנתי אותו, אדום מעט מכעס אבל נינוח עם גופו. בחור נאה שבקלות ערער על המיניות שלי וגורם לי לנסות דברים שמעולם לא ניסיתי. אחד נחמד, מקסים, מועיל עם יופי עדין.
תמיד יגן על הצד שיאמין בו- תמיד מדהים.

ואז,

אני מסתכל על ג'ימין, נבלה מהלכת.
עמידה זרוקה, אצבע מידי פעם דחופה עמוק בתוך האף, מחפשת 'אוצרות' שניה מהמוח.
מטומטם עם רצון חוזר להתעללות באנשים,
רגיש ומגן רק על מי שאהב, לא משנה מה באמת קרה, אוהב- מגן, גם אם אתה רע.
נותן לי סיבה למה להיות בארון.

לא הצלחתי למצוא את הנקודת חיבור מבניהם אבל גם הבנתי עם עצמי שכנראה יונגי הסתכל עליו במבט יותר יפה וחיובי.

או שסתם כעסתי עוד על הטלפון השבור.

יונגי בטח חושב אחרת,

או שלא?

-"הצחקת אותי ג'ונגקוק."

"מה?! היונג אתה לא רואה את ג'ימין כילד מושלם ועדין?" שאלתי בתמימות בזמן שהוא צחק לי בטלפון.

משאיר אותי מופתע למספר דקות.

-"ממש לא, ג'ימין הוא ההגדרה המושלמת לעבודה קשה רק בגלל האהבה." הוא השיב ואני כבר נכנסתי לחדר שלי.