PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO-22

"זה גם היה..." הפעם ג'ונגקוק מילמל והטמבל פער את עיניו בהפתעה, חושף את זה שרצה להסתיר ממני משהו.

"מה עשיתם שם?" הנחתי את המטאטא בצד ושילבתי את ידיי בחשד,
"שרק טאה יענה לי." שללתי את האפשרות שישקרו.

"כלום ננס."

"התנשקתם?"

"לא." הוא לא שיהק,

"נגעתם באחד השני?"

"ל-לא." הוא עדיין לא שיהק.

"עשיתם משהו?!" הסבלנות עברה ואני בחנתי את שניהם במעט פחד, אך כל מה ששמתי לב אליו זו הרגל החבושה של טאהיונג.

"נפצעת?!"

"כאילו באמת, למה כולם שואלים שאלות דפוקות?" הוא נאנח ואז אישר שכן.

"איך זה קרה??" המשכתי לדאוג לנבלה והוא רק עשה דבר מה עם הפה, מקרב את פניו אליי ומשחרר גרפס ישר לפנים שלי,

גרפס ארוך ומסריח.

"אתה שואל יותר מידי שאלות וזה לא מתאים לך." הוא חייך ואני התרגזתי יותר,

"אני פארק ג'ימין, אני פאקינג הסימן שאלה!"

"קול חזק בגוף של גמד." טאהיונג הקניט והסתובב לחזור לשבת בספה, הולך ברגליים מעט מפוסקות בגלל הסוכר שנדבק לרגליו וגורם לי לעשות את מה שיתברר כסיבת המוות שלי.

אני אצטרך מקלט לברוח אליו.

"על החיים ועל המוות!" צעקתי והכנסתי את המקל של המטאטא לבין רגליו והרמתי אותו בתנופה, פוגע באיברו וגורם לו להתקפל מכאב:

"אהה!"

"ג'ימין מה לעזאזל?!" ג'ונגקוק נבהל והתכופף לטאהיונג בדאגה,
"אמאשך גמדה!" צעקתי אך גם נסגתי לאחור.

"יא טמבל איך אני מביא ילדים ככה?!"

"איזה ילדים אתה גיי!" השבתי לו והוא לפתע קם, לוקח מדירה 12 את הנעל ורץ לעברי.

"רגע אתה לא פצוע?!" ברחתי ממנו והוא היה נראה עצבני כאילו והפלתי את הזין הזה מהמיטה בשינה. לא קרה.

"אתה עוד שניה תיהיה פצוע גם!"

"-'אתה עוד שניה תיהיה פצוע גם'- קלטת הסקס שלנו." קרצתי בפלירטוט וזרקתי מבט מהיר לג'ונגקוק שהיה נראה לא נינוח אך היה מאופק.

"רגע רגע!" צעקתי וסימנתי עם ידי איקס,

נ.מ ג'ונגקוק

"אני אומר בוא נכריז הפסקת אש לבנתיים ונתארגן למלחמה!" ג'ימין צעק ולמרות שחשבתי שטאהיונג יוותר הוא עצר,

חושב.

"מלחמה עם זוגות?" שאל והופתעתי, מתפלל בלב שאם הם יערבו אותי לפחות אהיה איתו.