My angel

פרק-10 𝙼𝚢 𝚊𝚗𝚐𝚎𝚕

[31.5.18 יום חמישי שעה 10:03 בבוקר]
•אנג׳ל•
״אושר״ אמרתי והוא הימהם ״מה נעשה עם ההורים המאמצים שלי?״ שאלתי והוא הסתכל עליי במבט טרוד? ואמר ״קטנה, אני שנייה חוזר״.
ואני בינתיים חיכיתי בחדרי.
פתאום אני שומעת דפיקות בחדרי ״פתוח״ הרמתי מעט את קולי, דלת החדר נפתחה וצצו ממנה התאומים ״היי״ אמרתי ברכות ״היי״ הם החזירו לי בקצב תואם.
״אנג׳ל, אושר ולוקאס מדברים עם אמא ואבא עלייך.״ אמר בחשש רון.
״רון ,הכל בסדר אוקיי?״ שאלתי והם ענו לחיוב חייכו ויצאו מהחדר.
10 דקות לאחר שהתאומים שבו לחדריהם, קמתי על רגליי בשקט כדי שלו ישמעו אותי והתקדמתי אל עבר הדלת של החדר.
יצאתי מהחדר והתקדמתי למקום הלחשושים ועצרתי כדי שהם לא ישמעו אותי עם השמיעה הזאב הזאת או מה שזה לא יהיה.
״מה נעשה עם ההורים שלה?״ שאל אושר את הוריי, ״אני לא יודע ,באמת״ ענה אבי.
לכם כמה ליחשושים שבקושי שמעתי פתאום שמעתי את אבי אומר ״חייב להשאיר אותה, אצל בני האדם עד שהיא תיהיה בת 19 שהיא תוכל לשלוט איתך.״ אבי אמר לאושר ואז אושר ענה לו ״מה לא אין מצב, זה עוד שנתיים לפני שנייה היה לה יום הולדת שבע עשרה.״ מה הם רוצים להחזיר אותי לשרית ותמיר? לא בשום סיכוי, עד שנזכרתי ואני צריכה גם תשובות.
״אני מצטער בן (ה.כ-מבחינה כאילו הוא הבן שלו.) אבל עד שאנחנו בשלום איתם אני לא מתכוון להרוס אותו , ואל תשכח למה שלחנו אותה לשם.״ אמר אבי ואושר נאנח בתסכול.
קבוצת דמעות שוב הצטברה בעיניי .
חזרתי לחדרי בשקט ונכנסתי מתחת לשמיכה שתכסה את כל גופי.
פתאום דלת חדרי נפתחה ומיד עשיתי את עצמי ישנה.
לפתע הרגשתי מישהו מלטף את פני ״כל כך יפה , כל כך שלי.״ אמר אותו אחד ״אני יודע שאת ערה.״ ואני פקחתי לאט את עיניי רואה את אושר מולי.
״אתה תשלח אותי חזרה להורים שלי?״
שאלתי את אושר בחשש קטן .
״מאיפה את יוד-..״ ״את צוטטת לנו?!״ שאל בחצי צעקה ואני הינהנתי לחיוב מהפחד שעטף אותי כרגע.
״באיזה זכות?!״ שאל אושר בצעקה ולי התחילו לרדת דמעות ״דיברתם עליי, מה אתה חושב שאני אשב פה כמו איזה בובה?!״ שאלתי ובוא נגיד שהרמתי עליו קצת את הקול שלי ״תשתקי״ צעק אושר ונבהלתי ״פעם אחרונה שאת מרימה את הקול שלך עליי.״ ״מובן?!״ שאל בצעקה ואני פשוט בכיתי והינהנתי לחיוב ״עם מילים!״ צעק ״כ..כן״ גימגמתי.
״ילדה טובה״ אמר אושר וליטף את פניי ברכות ,הוא רכן לנשק את פי אך הזזתי את ראשי שיצא שהוא נישק את לחיי, עם כל הכבוד אף אחד הוא פגע בי עכשיו ואין שום סיבה שאני ינשק אותו.
״למה הזזת את הראש?״ שאל אושר ״כי לא רצי..רציתי שתנשק או...אותי.״ אמרתי ואז
טראח אושר סטר לי ואני פשוט נכנסתי למין טראנס כזה והחזקתי את הלחי האדומה שלי ופשוט בכיתי.
״פעם אחרונה שאת מזיזה את הראש בלי רשות מובן?!״ שאל בצעקה ואני עניתי לו לחיוב.
כל מה שאני רוצה זה לברוח מפה.
*לאחר רבע שעה*
״אנג׳ל״ אבי אמר שכולנו ישבנו בסלון ואני הימהמתי לא הצלחתי לענות עדיין בטראומה ממה שקרה לפני רבע שעה ״אז צריכה לעזוב שוב.״ ואני הינהנתי לחיוב אומנם אני התגעגעתי אליהם מאוד אבל אני לא מסוגלת להשאר פה איתם ועוד עם אושר.
״כמה זמן?״ שאלתי במבט מושפל, ״שנתיים״ ואני הינהנתי ואמרתי ״אפשר את הטלפון והתיק שלי?״ והוא הינהנן לחיוב ואמר לאחד השומרים להביא לי אותו.
לאחר כמה דקות הטלפון והתיק שלי היו בידי.
וברגע שהם היו בידיי פשוט רצתי לכיוון הדלת שאושר בא לקום אליי אך בן עצר אותו.
אני רוצה לברוח מפה כמה שיותר מהר.
———————
טוב בגלל קודם כל תודה רבה‼️‼️
על 1,600+ צפיות לא מובן מאליו בכלל!!!
הפעם הרף עלה🤣
25 לייקים ו30 תגובות בוא נצליח❤️❤️