PINOCCHIO / פינוקיו

PINOCCHIO- 15

"סתום ת'פה, המוח שלי מתפוצץ."

"אין לך בכלל מוח יא טמבל."

"זין, עוד שניה לא יהיה לך חבר." איימתי בשיהוק והוא הטה את הפרצוף הפגוע שלו,

"שמח לראות שלא אכפת לך ממני."

"ברור שאכפת לי! השתכרתי כי התגעגעתי לזה." ניסיתי להסביר אך הוא רק התקדם אליי בכעס;
"למה לעזאזל אתה חושב שאכפת לי שהתגעגעת לזה? כואב לך, עשית ואמרת שטויות ועכשיו תסבול מכאבי בטן כל היום!"

שתקתי, הוא צדק.

"וכשבאתי לאסוף אותך זה היה נראה שהתנשקתם!" הוא הוסיף והפעם פניי האדימו במהירות,

"ז-זה לא- אחהמ, זה לא נכון." בלעתי רוק והעברתי למקד את מבטי בג'ונגקוק,
"נכון?"

"אממ..."

"התנשקנו?!"

"אממ..."

"לפחות זאת הייתה נשיקה קצרה נכון?"
שאלתי, מרגיש את המערבולות בבטן.

"השתיים הראשונות היו."

"השתיים הראשונות?!" הפעם קברתי את פניי בידיי, מרגיש איך המבוכה הולכת לחסל אותי בקרוב ואיך אצטרך לוודא שלא הייתי היוזם.

"כמה פעמים?"
"התנשקנו? שלוש פעמים."

"מי נישק את מי?" ג'ימין שאל במקומי, מבט משוחק על פניו וחטיף נטחן בין שיניו בהנאה,
בן של זונה, הוא נהנה!

"טאהיונג אותי." הוא אמר בלחש, כאילו ומפחד שאתפדח מולו אך זה היה מאוחר מידי.
התקדמתי אליו, הכנסתי את ידי אל מכנסיו והוצאתי את המפתחות לבית שלו.

"אני הולך להסתגר בבית שלך, אל תבוא."

"לא, פינוקיו..."
הוא משך בידי ואני נפלתי להתיישב עליו, יודע שלא חשב שמשך אותי חזק כל-כך אבל גם לא התכוון להקים אותי.

"טוב איכס אני עדיין רווק." הכלב הנמוך הזה אמר ולקח מידי את המפתחות, משאיר אותי ואת השכן לבד.

"תקשיב, היית שיכור ולא ממש ידעת מה אתה עושה." הוא ניסה להכניס היגיון לראשי אבל התרכזתי רק בידו השמאלית אוחזת בירך שלי ב-כה חוזקה.

"פינוקיו?"

"עשיתי או אמרתי עוד משהו?"

"אממ..."

"אני נשבע לך! אם עוד פעם אחת ת-'אממ אממ' אותי אני-"
"מזה בכלל אומר?!" הוא צחק בקול ואני נאנחתי.

אוחז בפניו בחוסר מחשבה.

"מה עוד אמרתי?" הייתי קרוב כל-כך אל פניו, רוצה להתרחק חזרה אבל מוצא את זה נוח בצורה מביכה.

"קראת לי בעלך." ענה, בוחן את שפתיי.

"אני חושב שכדאי שתרד ממני." הוא הוסיף ואני האדמתי, מרגיש רע על השטות שעשיתי ומתכוון לברוח אחורה.