החיה. (MaleXMale)

34 | אני יכולה לקבל את הריקוד הזה?

"הא." השיב המפלץ, משפיל מבט ומסתכל על הידיים של הנרי האוחזות בידיים שלו כאילו הוא בחן המצאה חדשה שלא ראה מעולם. העיניים שלו, הפעורות לרווחה, גרמו לו להיראות פתאום די עייף. "אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה בכלל?"

לעומת העיניים הבוהות בו בתמימות, הנרי ירה מבט מזהיר; כזה שגרם ליצור למצמץ בהפתעה. כמה טיפשי. זה היה מובן מאליו, לא? הוא אמר שהוא רצה משהו. אז הוא רצה אותו. לא? המפלץ יכל להיות כל כך איטי לפעמים, בחייו.

"אעשה כמיטב יכולתי." השיב כדור הפרווה במהירות.

ואולי המשרתים הבינו שהם היו מוכנים ואולי המלודיה הקודמת נגמרה, הנרי לא היה בטוח ולא היה לו אכפת כשמוזיקה הציפה את האולם, הפעם קצת יותר חזקה ויותר דומיננטית, מושכת את שניהם לעמדותיהם וכבר גורמת להם לסוב אחד מסביב לשני.

תחילה אלה היו תנועות ניסיוניות שנבעו מחוסר המחשבה של הנרי והדריכות העודפת של היצור הגדול, אך הם גיבשו לעצמם קצב... מסויים. אמנם היה מדובר באחד קצת לוקה למוזיקה העליזה, אך מספיק בטוח כדי שהמפלץ לא ירמוס את רגליו. במקביל, ענן השכרות של הנרי יכל לעמוד בקצב שכזה... בנוסף ליתרון עם רגלו הכבדה, שכאבה זה מכבר אחרי ערב עם לא מעט ריקודים.

אולי הוא לא חשב על זה כמו שצריך, אבל טוב. מוצא את דרכו לפאתי אולם הריקודים בעקבות ההובלה של המפלץ - שהיה רקדן טוב במפתיע בהתייחסות לעובדה שכל יד שלו הייתה ארוכה כמו אדם ממוצע - הנרי הסיק שכל מחשבות על רגל כואבת יכלו להידחק אל אחורי ראשו ולהיעלם באחת.

הוא לא הבין איך הם הצליחו לשאת את עצמם באלגנטיות שכזאת בהתחשב בעובדה שכל אחד מהם רוקן כמות נדיבה מאוד של בקבוקים (אם כי הקיבה האנושית שלו כמובן לא הייתה תחרות הגונה אל זו של המפלץ) אבל הם עשו כן בכל מקרה, למרבה ההפתעה, נושאים את הריקוד בהצלחה לא קטנה. הוא הניח שהמתכון היה ההובלה של היצור, שלבטח באה עם שנים של ניסיון.

אבל איך לעזאזל זה קרה, המוח השיכור שלו אפילו לא יכל להתחיל ולתאר. לא, במקום, הוא לִהֲטֵט בין מחשבות כאלה ואחרון שמילאו את ראשו של הנרי עד אין קץ, תהיות כאלה ואחרות שרבות התחילו ונגמרו בחיה המרקדת לצידו; מובילות אותו לשאת את עיניו ולהתרכז ביצור, לתהות על קנקנו בין מחשבה שיכורה אחת לאחרת.

"כן?"

הנרי ניער קלות את ראשו ראשו ופער את עיניו בפליאה לעומת המבט החד שהשפיל היצור לעברו, אך כעבור רגע בודד הניח שהבהיה שלו הייתה ברורה למדי בשלב כזה או אחר. טוב, אמר לעצמו וגיבש חיוך על פניו. "מצאתי את עצמי חושב." השיב.

"הפתעה רבה." ירה המפלץ בחדות.

הנרי פלבל בעיניו, עדיין מחוייך. "ועדיין." הניע את ראשו למול המפלץ. "אני רואה אותך כחבר טוב." אמר בכנות שהייתה שייכת לשיכורים וילדים בלבד, סומך על רגליו כהלכה לראשונה באותו הרגע שעה שגנב לשנייה בודדה את ההובלה מהמפלץ האיטי והוביל אותו אחורנית. המפלץ כמובן תפס פיקוד לאחר רגע בודד, מצליח להלביש את תנועותיהם על הקצב של המנגינה המהדהדת ברחבי האולם הגדול. "אתה רואה אותי כחבר טוב גם כן?"