פרק 5:

1 0 0
                                    

לאחר שגילה שחיידקים יכולים לגרום למחלות אצל תולעי המשי פסטר היה בטוח שחיידקים יכולים לגרום למחלות גם אצל בני האדם.

הוא חשד שחיידקים הם הסיבה לכך שאנשים רבים שנזקקו לניתוח מתו לאחריו ושאשפוז ולידה בבתי החולים נחשבו למסוכנים.

הוא ביקר בבתי חולים שונים כדי לחקור את הנושא.

פסטר גילה כי רוב מקרי המוות נגרמו על ידי חיידקים שהתיישבו על פצעים פתוחים וגרמו לרקבון ולמחלות.

אבל הממצא שהדהים אותו היה שרופאים והצוות הרפואי הם אלה שהעבירו את החיידקים ממטופל למטופל בעזרת כלים, תחבושות וידיים שהיו מזוהמים בחיידקים.

פסטר פיתח שיטות לחיטוי לכל פריט שבא במגע עם החולה. הוא הטיף לרופאים להשתמש בשיטות אלה.

הוא הסביר לרופאים שזיהום פצעים קורה כאשר מתיישבים בפצעים חיידקים שאסור שיהיו שם. הוא הראה שאת החיידקים האלה אפשר להרוג בעזרת חיטוי.

הודות למחקר זה, האפשרות לזיהום תוך כדי ניתוחים ואשפוזים בבתי החולים ,גם בימינו, כמעט ואינה קיימת.

בשנת 1877, בעקבות השיפור שחל בתעשיית המשי, פנה לפסטר שר החקלאות בבקשה דחופה.

מחלה בשם "אנתרקס" התפשטה במהירות. היא הרגה תוך ימים ספורים כמות עצומה של סוסים, פרות וכבשים בחוות השונות. אפילו בני אדם יכלו להדבק במחלה.

פסטר מיד יצא אל החוות כדי לבדוק.

מהר מאוד הוא הצליח לזהות את החיידק שגרם לאנתרקס ולהוכיח שהחיידק מדבק אבל עדיין הוא לא הבין איך החיידק עבר מחיה חולה לחיה בריאה.

כדי למצוא את התשובה, לואי ביקר בחוות שונות וצפה בחיות כשהן אוכלות. הוא שם לב שהצמחים שאותן החיות אכלו לפעמים פצעו אותן בזמן לעיסה.

"אם בזמן האכילה נוצרים פצעים, אז חיידקי האנתרקס יכולים להתיישב בהם." חשב לואי "אבל מאיפה הגיעו חיידקי אנתרקס לאזור מרעה?" הוא תהה

הוא תחקר את עובדי החווה והבין שמתחת למקום שבו החיות ניזונו, קבורות חיות חווה שמתו מאנתרקס.

"אם חיידקי האנתרקס נמצאים מתחת לאדמה, זה אומר שהם מצאו דרך לעלות למעלה ולהגיע אל הצמחים." חשב לואי "אבל איך הם הצליחו להגיע אל פני השטח ממקום כל כך עמוק?"

יום אחד כשפסטר ביקר בחווה הוא ראה נקודה שחורה באדמה שבה נקברו בעלי חיים. הוא התקרב כדי לבחון אותה ולתדהמתו ראה תולעים.

"עכשיו אני מבין." הוא אמר לעצמו "חיידקי האנתרקס מתיישבים על התולעים שניזונות מהחיות הקבורות. התולעים עולות למעלה אל פני השטח ונושאות את חיידקי האנתרקס איתן. כאשר הן עוברות ליד הצמחים, חיידקי האנתרקס מתיישבים עליהם. התעלומה נפתרה!"

פסטר בדק את ממצאיו במעבדה ומצא שהם נכונים.

הוא ייעץ לחוואים לרעות את הצאן והבקר באזורים שבהם אינן קבורות חיות. הוא גם הציע לשים לב שמזון החיות לא יפצע אותן.

פסטר פתר את בעיית החוואים על ידי שיפור מקומות המרעה. הוא היה ממשיך בדרך זו לולא למד עובדה מעניינת:

הוא שם לב שתרנגולות לא נדבקו באנתרקס מחיות החווה , מפני שחום הגוף של התרנגולות היה גבוה יותר.

לאחר שפסטר הוריד את חום גופן הוא גילה שאפשר להדביק אותן במחלה.

"אם הצלחתי להוריד את חסינות הגוף בפני מחלה, אולי אוכל למצוא דרך גם להעלות את חסינותו" חשב לואי.

במשך שנתיים הוא המשיך לבדוק את הרעיון הזה כשחקר מחלה שנקראת "כולרת עופות". אבל ניסיונותיו לא הצליחו עד שקרתה טעות.

כשחזרו פסטר ועוזריו מחופשת קיץ, מצא אחד מעוזריו של לואי תרבית כולרת עופות שהניח בצד. תרבית פירושה המון חיידקים מאותו סוג שבדרך כלל נמצאים בכלי סגור.

הוא הזריק את החיידקים מהתרבית לתרנגולת. אבל להפתעתו, לאחר שהתרנגולת חלתה, היא התאוששה והבריאה.

"התרבית כנראה נחלשה בזמן החופשה." הוא אמר לפסטר "אזרוק אותה לפח ואתחיל את הניסוי מחדש."

פסטר חשב לרגע

"עצור!" הוא הורה "אל תזרוק את התרבית!"

עוזרו היה מופתע אבל פסטר המשיך

"אתה זוכר שמבין הכבשים שחקרנו הייתה כבשה אחת שחלתה באנתרקס אבל הבריאה?" הוא שאל.

העוזר הנהן בראשו.

"את הכבשה הזאת אי אפשר היה להדביק יותר באנתרקס. אולי כשמבריאים ממחלה, מתחסנים בפניה. בוא נבדוק אם גם התרנגולת שהבריאה מכולרת עופות התחסנה."

לפי הוראותיו של לואי, העוזר שלו לקח תרבית אחרת ווידא שהחיידקים בה אינם מוחלשים. הוא הזריק את התרבית לתרנגולת שהבריאה ולתרנגולת אחרת.

לתרנגולת שהבריאה לא קרה כלום בעוד שהתרנגולת האחרת נדבקה בכולרת עופות.

"אז זה הסוד! חיידקים מוחלשים גורמים לגוף להתחסן!" קרא לואי

לואי ועוזרו עדיין לא ידעו שברגע זה הם גילו את החיסון הראשון בעולם שנוצר במעבדה.

תוך שישה חודשים הצליח פסטר להחליש גם את חיידק האנתרקס ולפתח ממנו חיסון.

החדשות על ממצאיו של פסטר התפשטו במהירות. אבל מדענים רבים, רופאים ווטרינרים לא האמינו כי מחלה נוראית כמו אנתרקס יכולה להמנע בעזרת חיסון פשוט.

פסטר הסכים להדגים בפומבי את יעילות החיסון.

ב- 5 במאי 1881 התכנס קהל רב בחוות "פואי לה פורט".

עוזריו של פסטר הזריקו את חיידק האנתרקס המוחלש לחיות בקבוצה אחת בעוד שאת החיות בקבוצה אחרת הם לא חיסנו.

כעבור זמן מה הם הזריקו את חיידק האנתרקס החזק לחיות בשתי הקבוצות.

בהתכנסות הבאה, האנשים בקהל נדהמו לגלות שהחיות הלא מחוסנות חלו בעוד שהחיות המחוסנות נשארו בריאות.

הם קמו והריעו בעמידה לפסטר.

המתבונן -  סיפורו של לואי פסטרWhere stories live. Discover now