פרק 1

5 0 0
                                    


כשלואי פסטר היה צעיר, משפחתו, מוריו ושכניו חשבו שיהיה אמן.

איש לא העלה על דעתו שלואי ייהפך לאחד מאבות מדע המיקרוביולוגיה בכך שיבין כי יצורים חיים זעירים, אשר ניתן לראותם רק דרך המיקרוסקופ (כמו חיידקים) יכולים להיות מועילים או הרסניים לבעלי חיים ולבני אדם.

אף אחד לא חשב שלואי ישפר ואף יציל את חיי האנשים בכל העולם בעזרת הידע הזה.

לואי נולד בשנת 1822 בעיר בשם "דול" שבצרפת.

כאשר לואי היה בן חמש, עברה משפחתו לעיר בשם "ארבואה". שם הוא גדל. הוא אהב את הכרמים שהקיפו את העיר ואת הנהר שבו הוא שחה ודג עם חבריו.

לואי וחבריו הכי אהבו את עונת הסתו. מפני שבתקופה זו התקיים פסטיבל בציר הענבים שבו הם היו עוזרים לקטוף את הענבים ואחר כך היו משתתפים בחגיגות לקראת ייצור היין.

לואי גדל בין הריחות של ייצור היין ביקבים שבסביבה לבין ריח (פחות נעים) של ייצור עורות. זאת מפני שאבא שלו היה בורסקי - הוא עסק בעיבוד עורות של בעלי חיים.

אבא של לואי עבד מאוד קשה כדי להרוויח דמי מחייה צנועים עבור משפחתו.

אמא שלו חסכה כל פרוטה מהכסף הזה כדי לדאוג ללואי ולשלושת אחיותיו.

כשאבא של לואי היה צעיר, הוא היה חייל בצבא הקיסר הצרפתי נפוליאון בונאפארטה.

בזמן הארוחות המשפחתיות, הוא היה מספר סיפורים משירותו הצבאי.

בימי ראשון הוא היה לובש את המעיל הצבאי הישן שלו ולוקח את לואי לטיולים ארוכים. הוא היה מספר ללואי על אנשים מפורסמים שעשו דברים חשובים עבור צרפת ועל הערכתו לעבודה קשה ולהתמדה.

יום אחד, במהלך טיול כזה, הוא שאל:

"בן, מה היית רוצה להיות כשתגדל?"

לואי לא ידע מה לענות.

"אני חושב שאתה צריך ללמוד כדי להיות מורה" אמר. "כך תביא כבוד למדינה שלך ולמשפחה שלך".

כאשר לואי היה בן שמונה, הוא שיחק עם חבריו - ז'ול ואקין - כשראה לפתע קבוצת אנשים הנושאת גבר.

"תראו, האיש הזה פצוע קשה"אמר אקין. "הם הולכים לכיוון הבית של הנפח."

"אמא אומרת שמביאים לנפח אנשים שנשך אותם כלב שיש לו כלבת." אמר ז'ול.

"למה?" שאל לואי בתדהמה.

"אתה לא יודע שנשיכה של כלב כזה יכולה לגרום לכלבת?" אמר ז'ול

"מה זה כלבת?" שאל לואי

"זו מחלה איומה." ענה ג'ול "מי שנדבק בכלבת סובל מכאבים נוראיים ואז הוא מת."

"אבא אומר שצריך להתרחק מחיות שלא מכירים." ציין אקין "מפני שאין תרופה אמיתית מכלבת."

"תראו, הם נכנסים לבית הנפח." קרא ג'ול.

"מה יעשו שם?" שאל לואי

"הנפח יצרוב את הפצעים בברזל לוהט." הסביר ז'ול "ככה אולי האיש הזה בסוף לא יהיה חולה"

לפתע,נשמעו צרחות נוראיות מתוך בית הנפח.

לואי נבהל ורץ הביתה מהר ככל שיכל.

המתבונן -  סיפורו של לואי פסטרWhere stories live. Discover now