Epilogue

2.9K 186 182
                                    

"לואי!", נזפתי שהבטתי בתמונה עם פרדי ודארסי בה הוא מכוון למצלמה אצבע שלישית. הוא שמט את כתפיו וחייך אל פרדי שמחא כפיים בהתלהבות.
הנדתי את ראשי לשלילה וחייכתי בייאוש.
הודתי לגברת המצחקקת שצילמה את התמונה והרגעתי את דארסי שלא הפסיקה לייבב כמה היא רוצה להגיע לגלגל הענק.

דארסי נתנה יד אחת לי ויד אחת ללואי, שנשא את פרדי בחיקו, וכך הלכנו לכיוון הגלגל הענק.

"די, דארסי, עוד רגע תורנו", הפעם אני זה שייבב. לואי ליטף את ראשה לפני שסימן לי עם ראשו להכנס לתא שהתפנה.

"לראות אבא, לראות", דארסי ניסתה להשתחרר מזרעותיי כדי להסתכל בחלון, אך כשלא איפשרתי לה היא פרצה בבכי.

"אלוהים האז, הקרון הזה בטוח, תחזיק אותה ותתן לה לצפות. לא כולם גבוהים כמוך", לואי אמר והדגים לי איך הוא מרים את פרדי הקטן שצחקק.
הסתכלתי על דארסי ששלבה את ידיה והסתכלה על לואי, ואז בחזרה אלי, ואז בחזרה אל לואי לפני שהיא התפרצה.

"אבא לואי!!", היא שלחה את ידיה לעברו ושרברבה שפתיה.

"אני לא פחות כיפי", כיווצתי גבותיי לפני שהרמתי אותה לעבר החלון וחיוך נמתח על פניה. לואי צחקק לפני שהתקרב לחיקי ונישק את לחי הימנית.

"הבעל שלי הוא הכי פרנואיד ביקום", הוא מלמל, גורם לי לגלגל את עיני.

"והבעל שלי הוא הכי חצוף ביקום", עקצתי בחזרה והוא שמט כתפיו.

"מה שנכון נכון, לא ככה פרדי?", לואי שוב ניצל את תמימותו של פרדי בן השנה שמחא כפיים והוציא לשון בחיוך.

*

"אני זוכר את התא הזה ממש טוב", לואי אמר בחיוך מובך כשעברנו ליד תא הצילום הלבן.

"היה חסר לך אם לא", מלמלתי וחייכתי לעצמי כשהוא נתן לי יד ושילב את אצבעותינו.

"אבא", דארסי אמרה והצביע עלי.

"אבא", היא אמרה שוב והצביעה על לואי.

"שניים", היא סימנה עם אצבעותיה וגרמה לחיוך מבולבל לעלות על פנינו.

"נכון דארסי, שניים", לואי חייך כשהיא הנהנה. פרדי הקטן ניסה לחקות את ידיה וסימן שתיים עם ידיו.

"ממש פיס הסמל המשפחתי", גיחכתי כשלואי הנהן, "את זה אני מעדיף לראות בתמונות ולא משהו אחר", רטנתי ללואי שגיחך ומלמל משהו.

*

שלוש שנות נישואים, שלוש השנים הטובות שיכולתי לבקש, בהן עוד שתי אהבות נכנסו לחיי ומילאו אותם באושר.

כשהקטנים נרדמו סוף סוף, ואני ולואי נשכבנו במיטה, התהפכתי על הצד והבטתי בו.

"לואי.", לחשתי, גורם לו גם להסתובב על הצד ולחייך אלי חיוך שואל.

"אני אוהב אותך".

לא היה נמאס לי להגיד את זה בקול, לא ימאס לי לעולמים.

אני אֹוהַב תמיד- להביט בעיניו הכחולות, באפו הקטן, לסדר את שיערו החום לאחור, לגעת בעור גופו החם, לשמוע את התייפחותיו העדינות.

הכל.

אני מעריך בו את הכל.

Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)Where stories live. Discover now