41

2.7K 169 333
                                    

הצגת הבכורה של המחזה, 27.1, גאווה וקנאה(הארי)

"אתה תעשה את ההכי טוב שלך, אני מאמין בך לואי, אתה תהיה מעולה. אני מבטיח ל-"

"-הארי אולי די למלמל לעצמך, הוא כבר על הבמה והוא עומד להתחיל", זאין התפרץ והסתכל עלי, מגחך. הרגשתי את לחיי מתחממות קצת והנהנתי.

"עשית איתו כבר את השיחה הזו, הפרינסס שלך- בעצם האביר- לא רגע, אלוהים איזו מערכת יחסים מתוסבכת. שניכם תינוקות ובכל זאת לשניכם יש קטעים אציליים. אתם מתנהגים כמו זוג, בחיי. אתם זוג נכון? מתי תהיו כבר זוג? וואו, אני מחכה לראות את לואי מנשק גבר על הבמה שהוא לא הארי,בטח אתה תתפחלץ. שחקן פתטי הולך לנשק את הנסיכה של-"

"ליאם לאב, תשתוק.", זאין אמר והניח את ידו על ירכו של ליאם. השפלתי את מבטי ועיבדתי את דבריו, אלוהים, אני ולואי כל כך שקופים? ובכלל שכחתי, מהסצנה הארורה שאני עומד לראות על הבמה. לואי שלי מנשק מישהו שלא הפסיק לרדת ולאיים עליו, ובנוסף גרם לנקע בידי.

זאין ישב מימיני, מימינו ליאם ואחר כך נייל.
לא דיברתי איתו מאז, לעזאזל, אני אפילו לא יודע אם הוא באמת סיפר להם.

קולו המתוק של לואי קטע את מחשבותיי, הוא התחיל את המחזה.

הוא היה לבוש בבגדים תואמים לתקופה ההיא, למרות שישבנו רק בשורה שלוש עשרה, הוא היה נראה כמו נמלה קטנה, כאילו והוא לא מספיק קטן. ולמרות זאת, הוא היה זה שהכי נצץ על הבמה, לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים, ואני יכול להיות בטוח שחצי אולם גם.
בעצם אני מקווה שלא, שיעיפו את העיניים שלהם מהדבר הטהור שלי.

*

דו ורהאמי ברחו. מהרגע הראשון שהיצור הגבוה עלה על הבמה, היד שלי לא יכלה להשתחרר מהאיגרוף אליו היא התכווצה.

כל פעם בה לואי חיבק אותו או היה 'מפוחד' ואיידן תמך בו, הרגשתי איך ליבי נופל ושרירי מתכווצים מקנאה. רק חיכיתי שהמחזה ייגמר ואני אגיד ללואי כמה מדהים הוא היה ואוכל לנשק את שפתיו.

"תמיד דיברתי על האמת ועל כמה שהיא חשובה לי. אך יש שקר בפי שלא אוכל לשמור יותר", איידן התחיל לדבר. שמעתי את המשפט המוכר ותפסתי את ריפוד הכיסא בחוזקה. אלוהים, זה עומד לקרות לי מול העיניים.

"רֶהאֵמִי, אל נא תפגע בי. אל תעשה את זה, האמת מוכרחה להתגלות ולהישמר", לואי  המשיך. איידן התקרב ותפס את ידו בידיו.

"לא אספר לך, אך אתה.. הולך להיפגע. הבטחתי לך שלא א-"

"לא, אתה לא הולך להגיד את זה. הבטחת. נכון שהבטחת? אתה הבטחת.", לואי שיחק בדיוק כמו שתרגלנו אז, בדיוק כמו שהוא תרגל ועבד קשה כל הזמן הזה.

"אתה תמיד מקיים כיוון שאתה לא מפר את ההבטחות שלך. הבטחות הן חשובות לך. הכל בסדר, אתה-אני.. הכל בסדר.", הוא רעד והקצין את הסצנה. איידן חיבק אותו. עיניי היו ממוקדות בנקודה הזו, קצצתי מעט את ציפורן האגודל שלי בזמן שאיידן המשיך.

Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)Where stories live. Discover now