Discover yourself, Louis (Larry Stylinson)

34

צהריים, החלטות וראיון(הארי)

הלכתי ברגל לכיוון הבניין הענק. בעזרת נייל, החלטתי שכדאי לי ללמוד משהו לעתיד. משהו שאני באמת אוהב, שאוכל לעבוד בו, להינות וגם להתפרנס דרכו.

לקח לי זמן לחשוב, כנראה שיותר מדי זמן, כי הנה, שלוש שנים אחרי ורק עכשיו אני בדרכי לראיון הקבלה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה.

הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כבר לפני המון זמן. אולי מאז שיצאתי מהארון, אולי קצת לפני, אבל ידעתי שלא אוכל לעשות כלום עם תואר לפסיכולוגיה ושלא אוכל לעזור לאנשים אם אני לא יכול לעזור לעצמי.

יוצא לי לחשוב על ה"אני" הישן ולהשוות אותי ל"אני" בהווה.
כל כך השתנתי. והשינוי שחל בי הוא כלל לא לרעה, זו צמיחה שבחיים לא חשבו שתהיה לי, לא אמא, לא נייל ובטח שלא אני. הייתי בטוח שלנצח אשאר הארי המביך, הביישן והטיפש.

אבל הוא הראה לי אחרת. אני לא חלש, אני בכלל לא טיפש וביישנות היא משהו טבעי שאפשר להתגבר עליו.
ובזכותו, אני מי שאני עכשיו. הארי חזק יותר, לא פחדן וקצת יותר בטוח בעצמו.

התיישבתי בכסאות ההמתנה והחזקתי ביד את קורות חיי. חששתי והתחלתי להזיע מעט בידיים.

"בהצלחה, אתה עובר את זה כמו גדול", לואי שלח לי הודעה.

"אדוארד סטיילס הארי?", הדלת נפתחה וסטודנטית קראה בשמי.

"זה אני", הרמתי את ידי וקמתי לכיוונה.
"בהצלחה", היא אמרה וסגרה את הדלת, משאירה אותי לבד עם איש מבוגר בעל שיער שיבה ומשקפיים קטנים על גשר אפו.

"שב, אשמח שתראה לי את מה שהבאת", הוא אמר ועשיתי כבקשתו. הוא עיין בדפים בקפידות.

נשמתי עמוק, חושב על כל הבהצלחות שקיבלתי. אחד מנייל, אחד מזאין, שלוש מאמא, ואחד מלואי.
אסור לי לאכזב אותם.

הוא לקח דף מודפס, שליד כל שורה היה מסומן ריבוע, הוא סימן וי בשתי שורות, אך בשורה האחרונה הוא סימן איקס.
הוא הגיש לי את הדף ולקחתי אותו בחשש.

"הארי, הבגרות שלך בממוצע של תשעים ושלוש, התנאי כאן הוא שהממוצע יהיה מעל לשמונים וחמש, את הקריטריון הזה עברת. במהלך השנתיים האחרונות עברת שני קורסים של פסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה חברתית, התנאי הוא לעבור לפחות קורס אחד מבין השניים, ולכן גם את הקריטריון הזה עברת. אבל, התנאי הוא לקבל ציון מעל ל700 בפסיכומטרי, אך אתה קיבלת 692.", הוא הסביר. נאמחתי עמוקות, והשפלתי פני לריצפה. טיפש.

"סטיילס, נערי, קורות החיים שלך מאוד מרשימים, אתה נראה כמו אדם רציני וחדור מטרה ואוכל להגיד לך שזה לא הסוף. הסמסטר הבא מתחיל בעוד כחודשיים וחצי, באפריל, עד אז, השם שלך יימצא ברשימה. זה משהו שדורש המון מזל, אבל אם המזל יתממש וסטודנט יוותר על המקום שלו, אתה תוכל להצטרף. תהיה חזק, תאמין, אני מחזיק לך אצבעות יקירי.", הוא המשיך והרגשתי איך בעיניי קיים ניצוץ של תקווה.