החייל מוביל אותי. עכשיו גם העיניים שלי קשורות. לאן אנחנו הולכים?
זה הסוף נכון? הוא ימצא מקום מבודד ביער ויזרוק את גופי חסר החיים שם. להירקב.
רוח חמה נושבת על פניי והעלים נשברים תחת צעדיי . אבן, אני הולכת על קרקע מוצקה עכשיו .
החייל מושיב אותי על ברכיי וצועק עליי בשפה שאני לא מבינה.
לא .רגע. "יהודייה מסריחה " ,ידעתי שהמילים שלו מוכרות לי.
אני שומעת קולות ,יש אנשים לידיי ? ילד בוכה.. ואדם מבוגר? שמדבר ברוגע אל גבר אחר.
ירייה.
אני כבר לא שומעת את הילד הבוכה. הוא נופל אבל אני לא שומעת פגיעה בקרקע. נשמע כאילו הוא פגע במשהו רך יותר.
עוד ירייה.
היא כבר קרובה יותר. הם יורים בנו אחד אחד .
ירייה שלישית .
האישה לידי צועקת אבל אני לא שומעת נפילה. החיילים צוחקים. הם צוחקים? חבורה של..
הרבה יריות.
עכשיו אני שומעת את הנפילה.
אני הבאה. אם אני אכווץ את גופי זה יכאב פחות?
אני שומעת אותם מכינים את הנשק, מכניסים את המחסנית. ציפורים מצייצות ואותה רוח חמה נושבת חזק יותר עליי . לא חשבתי שהיום בו אמות יהיה יום נעים כמו זה.
ירייה.
YOU ARE READING
סיפור בפולין
Historical Fictionהטעויות שאנחנו עושים מראות לנו כל יום את הדברים שאנו צריכים לתקן בעולם.גם בזמנים שבהם האנושיות והחמלה הם נדירים,על קורבנות העבר והווה להיות האור בחשכה".." בפולין 42' נערה יהודייה עשתה טעות,היחידה שיכלה להציל אותה. הזכויות שמורות לאילנה מנדלסון.
