My first vampire

ריתוק

-פרק 10-
״שוב פעם את?״ אמר והתיישב לידי
״כן שוב פעם אני, אתה זה שאמר ״אנחנו נפגש שוב״ או משהו בסגנון לא?״ עניתי

״כל כך מהר התגעגעת שהתיישבת לי במקום בציפייה שאצטרף?״ שאל
״כן זו בדיוק הסיבה, יפה שעלית על זה לבד״ אמרתי ומחאתי כף

״רק שחבר שלך לא יראה אותנו ביחד וירביץ לי אני כלכך מפחד״ אמר בציניות והתחיל לצחוק לעצמו
״הוא לא חבר שלי״ השבתי, איך מהכירות כלכך קצרה עם הבחור הזה הוא חושב שאני וטילור ביחד?

״אז מה את עושה איתו?״ שאל מתעניין
״וזה עניינך כי?״ הנמכתי מעט את הקול מנסה לגרום לו לדבר יותר בשקט כי גם ככה כל העניים של הכיתה מופנים אלנו

״תלמידים שקט !״ צעק המורה והמשיך ללמד
״חבל שאת לא מקשיבה כי אם יאשימו פה משהו על זה שהוא מדבר זו רק את״ אמר בביטחון שגורם לי לרתוח

״מה גורם לך להיות כזה בטוח?״ שאלתי כשאני משחקת בעיפרון עם ידי
״מצחיקה את,  אף אחד לא יכול לומר לי מה לעשות ואיך להתנהג ולכן כולם מפחדים ממני וטוב שכך מבינה?״ השיב

״אוקי, מה שתגיד מר עולם שכולם מפחדים ממנו, מאיפה השגת את כל הביצים האלה הא?״ שאלתי לא מבינה איך הוא כלכך מתלהב מעצמו שזה מגוחך

״את לא מכירה אותי מספיק לכן את אומרת את זה, אבל עדיף לך גם להתרחק ממני״ ענה
״אם יש מישהו שאני לא מפחדת ממנו זה כנראה אתה״ עניתי בביטחון למרות שרוב הסיכויים הוא יכול להשפיל אותי ולא אני אותו, אבל לא אתן לזה לקרות

״משהי כאן אמיצה״ הרים את גבותיו, מה שכן הוא לא התעצבן אז יש מצב שזה סימן טוב

״כן אמיצה כשצריך, ועכשיו עדיף שנפסיק לדבר לפני שהמורה הזה יתלה את שתינו״ אמרתי

״יתלה?״ חזר אחרי והתחיל לצחוק
לא עניתי כי עדיף לא להמשיך את השיחה הזו, אעשה לעצמי טובה אם אתרכז יותר בשיעור
הוא לא התייחס לזה שלא הגבתי לשטויות שלו אבל הוא לפתע דגדג אותי מה שגרם לי לצחוק בקול, הבנאדם הזה לא רוצה לשבת בשקט

״אוקי זהן שניכם ריתוק!״ אמר המורה
שיט לא! הכל בגללו, מה עכשיו אני אעשה בריתוק ועוד כשהוא איתי? ירתקו אותנו בריתוק עצמו
״חבל שלא שתקת״ הוא אמר מתגרה
״אוקי שתוק כבר! אם לא היית מדגדג אותי לא הייתי צוחקת!! וכל זה לא היה קורה״

היה שקט ובכל הזמן הזה הוא העתיק מהלוח וכל כמה שניות הסתכל עלי
וכשאני הסתכלתי גם זה היה מביך יותר ממה שציפיתי אז הסטתי את מבטי מהר
-צילצול-
״תלמידה טובה אה?״ אמר
״הייתי יותר טובה אם לא היית מסתכל עלי כל חמש דק״
״את אומרת שאני זה שהסתכל עליך?״ שאל כאילו לא קרה כלום
״מה אתה מכחיש?״ שאלתי
״אני לא עד כדי כך משועמם את יודעת״ אמר וגיכח כשהוא מתקדם לכיוון הלוקר

״אז למה הסתכלת?״ שאלתי
״כלכך רע לך שמסתכלים עליך?״ אמר
״לא אבל הנה הודת בעצמך שהסתכלת״ עניתי

הוא לא הגיב לדברי והמשיך ללכת 
איך אני הולכת לשרוד בריתוק במשך שעה? כל זה קרה באשמתו ואני זו שנעשינת בשבילו זה מהנה

הלכתי לכיתה שלי ולא ראיתי את טיילור חשבתי שזה בגללי או שקרה משהו אבל אלי הוציאה אותי ממחשבותיי כשהתחילה לדבר

״אז את שומעת בקשר למסיבה מצאתי לך בגדים מהממים ואין מצב שאת לא תשימי אותם גם אם הם קצרים מדי/חושפניים או לא מתאים לך, את תשימי אותם בסך הכל ערב אחד ואף אחד לא יזכור בדיוק מה קרה ועם מי אז בבקשה תעשי אתזה בשבילי?״ התחננה רק חסר לה לרדת על הברכיים
״טוב טוב בסדר אמרתי״ מיואשת לא היה לי כח לכלום ובמיוחד לא להתווכח גם איתה
״נו מה ישלך? מה זה הפרצוף תחת הזה?״ שאלה ואני לא הגבתי
״בטוח קרה לך משהו נו מה קרה?״לחצה עלי לספר

״לא לא קרה כלום אני בסדר פשוט אני עייפה״ עניתי זייפתי פיהוק
״כן בטח עייפה מלהסתכל עלי אולי״ אמר אותו הילד מהאוטובוס ששמו כריס אם אני לא טועה, והייתי די בהלם איך הוא נמצא כאן ולא שמתי לב ולמה הוא הרשה לעצמו להקשיב לשיחה

״צודק הסתכלתי עליך רק אתה נמצא בראש שלי כל היום, ומי הרשה לך להדחף לנו לשיחה?״ שאלתי ואלי נקרעת מצחוק מלראות את ההבעות פנים שלי
״אני לא שואל אותך אם להדחף לשיחה או לא, ואהבתי את זה שאת לא מכחישה את החיבה שלך כלפי״ אמר בחיוך ערמומי

״אוקיי טוב אתה מפריע לנו באמצע השיחה אז אם לא איכפת לך תעזוב אותנו בשקט״ אמרתי ולהפתעתי הוא לא התווכח כצפוי והלך מבלי לומר מילה

״ואו אז מה הלך כאן?״ שאלה אלי בשילוב ידיים מחכה לפירוט של כל המתרחש
״סתם הוא לומד איתי באותה כיתה והוא ממציא דברים שבכלל לא קרו והוא עולה לי על העצבים״ אמרתי
״ אוקי אבל אמרת שהוא משעשע אותך לא?״ ענתה אלי
״כן אבל עדיין זה לא סותר את העובדה שהוא מעצבן״ אמרתי

״אבל את באה איתי בטוח?״ ווידאה אלי ושינתה מהר את הנושא למסיבה הזאת שהיא כלכך משתוקקת שאני אבוא
״כן כן אני באה בטוח עכשיו תרגעי, עוד 2 דק צלצול אז אני נאלצת לרוץ לכיתה לפני שאקבל עוד ריתוק על איחור״ אמרתי ורצתי משם
״את בריתוק?״ צעקה אלי ואני המשכתי לרוץ
***

חזרנו לכיתה לעוד שיעור
ולהפתעתי הוא לא פנה אלי כלל כל השיעור
אבל לא ייחסתי לזה כלכך חשיבות הרבה יותר טוב בשבילי
ארזתי את החפצים שלי וכשבאתי לצאת הוא עצר אותי
״אגב אני כריס״ אמר והלך מבלי לתת לי הזדמנות להשיב, כבר ידעתי את שמו אך הוא לא ידע זאת
***
לפני שנכנסתי לריתוק לקחתי נשימה ארוכה, אני יודעת שבטוח אצטרך את זה!