המרכבה הפשוטה עצרה ליד הבית הקטן והשקט. האורות לא דלקו ולא נשמע שום קול שבקע מהבית, "איפה כולן?" שאל כריס בבלבול. קייל לא ידע את התשובה.
אולי הן הלכו לנשף? זה בהחלט היה ההסבר היחיד מדוע הבית נראה נטוש, אבל קייל הכיר את אחיותיו טוב, הן לא היו הולכות להנות כאשר אחיהם נעדר ימים.
הם המשיכו לעמוד ולהביט בבית, קייל כמעט ציפה שבעוד רגע האורות ידלקו והוא יוכל לשמוע את קולותיהן של כל אחיותיו צוחקות בזמן ארוחת הערב או מתווכחות על איזה דבר אחר. הגעגוע והחרטה קרעו את ליבו של קייל בשעה שהוריד את מבטו מהבית. מוכן לתת לכריס לנסוע חזרה לנמל.
לפתע דלת הבית נפתחה בבעיטה. קייל סובב את מבטו בהפתעה שדמות גבוהה מכוסה בשמיכה עשתה את דרכו אליו, כאילו יודעת שהוא שם.
השמיכה הוסרה מהעגלה כשקייל פגש בפרצופה השבור של אחותו הבכורה. "א-אנדרינה?"ביטא ללא קול קייל והמתנשף. אחותו לא נראה כמו עצמה. עיניה היו נפוחות ואדומות מבכי רב, שיערה היה פרוע באי סדר מה שהעיד שלא סידרה אותו כבר כמה ימים, עורה היה חיוור מבדרך כלל והיא נראתה רזה יותר. "הו קייל!" דמעות הציפו את עיניה שהיא חיבקה את פלג גופו העליון והרטוב מהמים. עכשיו גם קייל החל לבכות, מלטף את לחיה של אחותו הבכורה שנראתה אכולה מדאגה. "איפה היית? אתה בסדר? אני כל כך מצטערת קייל, לא הייתי צריכה לריב איתך-" מצטערת? קייל בלע את רוקו בכבדות. על מה? על כך שהיה כל כך חסר אחריות? "אני האחד שצריך להתנצל!" כתב קייל במהירות. "הייתי מטומטם, יש לי כל כך הרבה לספר בזמן קצר" הוא ניגב את דמעותיו והבין שאנדרינה עדיין לא הבחינה בזנבו שהוסתר במים. היא בטח כל כך מבולבלת ודואגת, קייל הרגיש נורא עם עצמו על כך שגרם לה לעבור את כל זה. "איפה כולן?" שאל, מביט מאחוריה ומצפה שאחיותיו יצאו גם מהבית. "הן עדיין בחיפושים אחריך, ואדלה ישנה.. היא לא מרגישה טוב, קייל" אחותו הביטה בו בעצב. קייל ידע בדיוק למה התכוונה, אדלה נולדה חולה, בתוך מספר שנים שהייתה בת שש איבדה את היכולות ללכת ולכן היא זזה בכיסא הגלגלים שלה. לפני שנה ידה הימנית החלה לתפקד לא טוב, הרופא חזר ואמר שאחותם חולה בניוון שרירים, מחלה שלרוב הייתה סופנית.
"תגידי לכולן לחזור מהחיפושים." קייל כתב לבסוף, מסובב את הפנקס לאחותו המבולבלת מדוע לא דיבר בקול. "אני אחזור בעוד כמה ימים ואני מבטיח שאסביר הכל. בבקשה תשמרו על אדלה ואבא בשבילי" הוא תפס בידו של אנדרינה שהנהנה בשקט, מעניקה לאחיה הצעיר עוד חיבוק אחרון לפני שיצאה מהעגלה, מתעטפת בשמיכה וחוזרת לבית.
...
הסוסים נעצרו לבסוף בכניסה לנמל. המקום היה שקט וצבוע כולו בצבע האדום החזק והלא אופייני של השקיעה. "אדום" כריס אמר בחיוך כשיצא מהמרכבה, מזיז את הסדינים כדי שאוכל לראות. "בדיוק כמו השיער שלך, ראש גזר" הוא צחקק, מבלגן את שערי הרטוב. "אל תשכח שום חלק בתוכנית, אני אלך להסתנן לסירה הקטנה מימין." הוא הצביע על סירת דייגים קטנה בעלת מנוע.
הצעיר הנהן בתגובה, תופס חזק בכתפו של כריס כאשר השני הרים אותו על הכתף. המבוגר עשה את דרכו בשקט לעבר המים הרדודים והניח את הקטן ברשת הדייגים הגדולה עם שאר הדגים המפרפרים. "אני מאוד מקווה שאני לא אתחרט על זה." כריס אמר לנוכח התוכנית המסוכנת. "אתה לא." ביטא קייל ללא קול. כשכריס הלך השני מצא זמן לבחון את המקום שבו היה: זאת הייתה רשת דייגים של ארבע מטרים, עשרות דגים גדולים נלכדו בה וכעת הם פרפרו והזיזו את זנבם בנסיון לחזור למים. ליבו של קייל נצבט למראה, הוא הבטיח לעצמו שאחרי זה הוא בחיים לא אוכל דגים. קייל ניסה ללטף אותם בנסיון להרגיע את הדגים המסכנים, מסתבר שדגים הם לא חיות מחמד לליטוף.
הנער נאנח ללא קול ששמע קולות של הליכה ודיבורים מתקרבים אליו, שני גברים חסונים החלו להרים את הרשת תוך כדאי שיחות חולין. הגיע הזמן להתחיל.
קייל תפס חזק בחלק עץ שבצבץ מתוך גוף הספינה, מונע מהרשת לעלות. משקלו ועוד ההתנגדות לגברים הקשה על השניים להעלות את הרשת שלהם למעלה. "מה תפסת בדיוק? דולפין?" שאל אחד מהם תוך כדאי מאמץ. קייל המשיך למשוך את הרשת למטה שלבסוף כוחם של השניים כבר עליו והוא נמשך למעלה, נחשף בפניהם.
'שיט.'
"ז-זה-" גמגם הבחור השני שהבחין בגופו הקטן של קייל בעוד זנבו מצליף באוויר בחוסר אונים. "ב-בן י-" השני ניסה להשלים, שניהם היו בהלם מוחלט כשראו את החיה המיתולוגית מול עיניהם. קייל לא נתן להם להמשיך, הוא ניפנף להם לשלום בחיוך מזוייף לפני שהוציא אולר קטן שהחביא בידו וחתך את הרשת. עשרות דגי ענק מפרפרים שעושים את דרכם חזרה לאוקיינוס מהרשת שהיו כלואים בה אלה הסחת דעת מושלמת.
הגבר הראשון הזדקף במהירות, "הדגים! הם בורחים!" הוא קרא והתחיל לנסות לתפוס אותם עם רשת אחרת שהשני תפס את חולצתו חזק.
"תעזוב את הדגים המזורגגים! תביא לי את החיה הזו!" הוא צעק על השני, לוקח רשת גדולה יותר ומנסה לדוג את הנער מהמים הרדודים.
קייל מיהר לשחות מהמקום לפני שיספיקו לתפוס אותו. קול מנוע חזק נשמע וגרם לשלושתם לעצור במקומם. "לוקחים את הסירה! תעשה משהו חתיכת-!" החל הגבר השני לצרוח בכעס על הראשון. אדום השיער צחק באילמות ושחה במהירות המרבית לעבר כריס הצוחק בסירה המתקדמת. הבלונדיני שלף אותו מהמים והשכיב אותו על הסירה הקטנה.
"זה היה פאקינג גדול!" כתב אדום השיער באושר. מנופף בפנקסו מצד לצד שחיוך ענק פרוס על פניו. השניים המשיכו לצחוק בזמן שעשו את דרכם לעבר הארמון.
YOU ARE READING
אגדת ים (boyX boy)
Romanceקייל אהב את הים. לא יצופה אחרת מבנו של חובל הים המפורסם. אביו היה אדם מפורסם ומכובד בממלכה והרפתקאותיו המופלאות בים היו סיפורים מעוררי השראה שכל תושב בממלכה חיכה בקוצר רוח לשמוע אותם. אבל השנים האלו עברו, אביו כעת לא יותר מזקן בודד שאנשים לא מייחסי...
