אני מנסה לחשוב על הצד החיובי פה. הצד החיובי הוא שגיליתי הרבה על דיימון. על הצד הרע אני אפילו לא מעזה לחשוב. אני עכשיו בבית הספר וחורף. קר מאוד. יש עלי שלושה שכבות של טייץ והחצאית אשר מחייבים אותנו ללבוש כחלק מתלבושת בית הספר, מעיל, סוודר, חולצה ארוכה, חולצה קצרה וגופיה ועדין קר לי.
אני נראית כמו איזה פיניאטה. יש לזה גם צד חיובי ושלילי. הצד החיובי הוא שאני לא מרגישה שום מכה שנותנים לי, אז לא מרביצים לי. הצד השלילי הוא שעכשיו שניה שבה לא צוחקים על הלבוש של דבי זאת שניה מבוזבזת. באמת שאני מנסה לחשוב אם זה מפריע לי, אבל כול מה שאני מצליחה לחשוב עליו זה על אתמול. על איך שהוא נגע בי, איך שביקשתי ממנו שיעזוב אותי לנפשי ואיך הוא התעלם ממני בגסות והמשיך עם מעשיו. איך ניסיתי להתנגד אך הוא היה כול כך חזק ולא יכולתי אפילו לזוז.
שון יושב לידי. דיימון לא בא לבית הספר. התקשרתי אליו והוא אומר שהוא חולה. איך אני מתה לראות באמת מה הוא עושה כשהוא לא בא לבית הספר...
התחלתי לאסוף את דברי בזמן שהיה צלצול. שון שם את ידו על כתפי ושאל אותי בדאגה "את בסדר?"
אני ערומה. מושפלת. מטומטמת. למה אני בכלל התעסקתי עם אנשים שאני לא מכירה? זה כול כך מגיע לי כול העניין הזה. הוא כבר נכנס בתוכי. הוא כבר אנס אותי. רציתי לברוח לפני שיקרה משהו יותר גרוע.
"לאן את חושבת שאת הולכת?" לו שואל אותי, תופס בכתפי ומסובב אותי אליו באגרסיביות. "לא סיימתי אתך".
מיד זזתי משון וידו זזה ממני. הרגשתי הקלה. אני לא יודעת אם אי פעם אצליח לבטוח במישהו עוד פעם. "אני מרגישה נפלא" שיקרתי לו במהירות.
**************************************************
באמת שאני נורא מודאג לגבי דבי. היא חיוורת מאוד ומבטה ריק. בנוסף לכך היא אף פעם לא נרתעה ממגע. במיוחד לא משלי.
הבטתי על רייצ'ל ותהיתי אם גם היא שמה לב להתנהגות המוזרה שלה. רייצ'ל הביטה בי בחזרה במבט מודאג. גם היא שמה לב להתנהגות שלה. פעם אחרונה שראיתי את דבי במצב כזה זה היה לאחר שהיא נגמלה מסמים, אך כמובן שהפעם זה לא המצב. הפעם זה משהו יותר חמור.
הנסיעה לביתי הייתה שקטה. דבי באה אלי היום. במשך כול היום היא נראתה קצת מפוחדת ומרוחקת. כול פעם שמישהו נגע בה היא ישר נרתעה והביטה בו בעיני איילה מפוחדות. אני חייב לדבר אתה על כך.
נכנסנו לביתי ואמי באה אלינו בידיים פתוחות. היא הביטה בי ובדבי באהבה שכו אופיינית לה. היא ישר שמה לב שמשהו קרה לדבי. היא שאלה אותה "דבי הכול בסדר?".
דבי הנהנה במהירות למרות שהיא בכלל לא נראתה בסדר. אמי שאלה אותה בנוסף " רוצה להוריד את המעיל?". היא נדה בראשה וראיתי שהיא רועדת מקור. או ממשהו אחר. אני משער שהדבר השני נכון כי המזגן היה דלוק על חום.
YOU ARE READING
החיים הכפולים של דבי
Romanceבכול ילדה טובה יש ילדה רעה, שלא יכולה לחכות לצאת החוצה. במקרה של דבי, הילדה הרעה יצאה, אך דבי והיא לא הסתדרו, אז עכשיו יש לה חיים כפולים. דבי, ילדת תיכון חנונית שנרדפת אחרי חבריה לכיתה, בבוקר ורד, ילדת מסיבות שכול הבנים חושבים שהיא יפה ורוצים לצאת...
