ישר כשנכנסתי לדיזנגוף סנטר יכולתי להרגיש את החימום מבשל אותי חיה. בחוץ יש סערה. שיא החורף. הורדתי את המעיל שלי ויכולתי לראות עיניים ננעצות בי. הרי איך שלא עם מה שאני לובשת. לבשתי מכנסיים קצרים מדי עם חולצת בטן, גם היא יותר מדי קצרה אבל כשצריך צריך. הרי המטרה מקדשת את האמצעים...
ראיתי את דיימון והוא נכנס לבית קפה. הפעם עם תיק מנהלים בידו ומבט קר כקרח. אלוהים מה עובר על הבן אדם הזה?
הוא התיישב בתוך בית הקפה ליד לו. הפעם התיישבתי בכיוון של לו. הוא נראה פשוט יפה תואר. עיניים כחולות עם מבט כובש ותווי פנים גברים. הדבר היחיד שהיה נורא במראהו זה הצלקת שלו. הייתה לו צלקת גדולה מאוד שהשתרכה על כול פניו וכיערה אותם.
לו ראה שהבטתי בו וחייך לעברי. או יותר נכון לעבר המחשוף הגדול שלי אשר בצבץ מהחולצה הלא יעילה שלי. החזרתי לו חיוך. הכול מתקדם כמו שרציתי. הוא הסמיק כהוגן, הסיט את מבטו ממני והביט בתפריט. אני הבטתי בתפריט גם כן בכדי לא לעורר חשדות.
"את רוצה להזמין?" לפתע שמעתי קול שואל אותי בנימוס. הרמתי את מבטי וראיתי מלצר. הוא נראה בגילי בערך והיה לו מראה נורמטיבי למדי. הוא סרק את גופי ולאחר מכן את פני והיה נראה שהוא אוהב את מה שהוא רואה.
"אזמין סלט חלומי" עניתי לשאלתו. המלצר הביט בי מבט מלוכלך אחד קצר שהביא לי צמרמורת. לא אהבתי את זה. הוא הלך לכיוון המטבח לומר להם את הזמנתי.
חזרתי לרגל אחרי דיימון ולו. ראיתי שלו ראה את המקרה ועיקם את פרצופו. היה די ברור שהוא קינא.
"לו אתה יכול בבקשה להפסיק לנעוץ מבטים בעלמה אשר מאחורי ולהתרכז בדברי?" דיימון אמר עצבני. "סליחה" לו ענה לדיימון. "מה אמרת? אתה יכול לחזור על כך בבקשה?".
דיימון נשף בעצבים וחזר על דבריו הקודמים "הבאתי את המסמכים".
"תודה באמת" לו ענה לו. ראו על פניו שמרוצה מהמצב הוא לא היה.
ראיתי את תיק מסמכים עובר אל לו. לו מוציא את המסמכים המדוברים ומביט בהם. "מילאת הכול?" הוא שאל. "הכול זאת לא הפעם הראשונה שלי" דיימון ענה לו כאילו זה היה ברור מאליו. היה להם טון מאוד רציני ועסקי. כאילו הם מדברים פה על משהו מאוד חשוב.
לאחר שהם עברו על עוד כמה דברים שלא הבנתי במסמכים האלו לו לבש מסכת פנים הרבה פחות רצינית. חיוך התנוסס על פניו. "עכשיו אחרי שעברנו על כול העניינים העסקים אפשר להזמין לאכול וליהנות קצת?" לו שאל. זה היה נראה כאילו הוא מסוג האנשים האלו שהחיוך לא יורד להם מהפנים. הם קראו למלצר וכמובן, איך שלא, אותו המלצר שלקח ממני הזמנה. הוא בדרך אליהם עבר לידי והביט בי. הוא פשוט הפשיט אותי עם המבט שלו.
הם הזמינו ובזמן שהם הזמינו לו נעץ בי מבט מפלרטט. נעצתי בו את המבט הכי סקסי שלי וראיתי איך המבט שלי משפיע עליו. עוד שניה הוא קם מהכיסא ודחף אותי לקיר לנשיקה סוחפת ועמוקה.
YOU ARE READING
החיים הכפולים של דבי
Romanceבכול ילדה טובה יש ילדה רעה, שלא יכולה לחכות לצאת החוצה. במקרה של דבי, הילדה הרעה יצאה, אך דבי והיא לא הסתדרו, אז עכשיו יש לה חיים כפולים. דבי, ילדת תיכון חנונית שנרדפת אחרי חבריה לכיתה, בבוקר ורד, ילדת מסיבות שכול הבנים חושבים שהיא יפה ורוצים לצאת...
