"מה קרה ליפייפיה הנרדמת?" יונגי שאל כשהוסוק התיישב ליד ג'ונגקוק שנירדם על כתפו.
"אממ," הוסוק חשב אם לענות בכנות כי ג'ימין היה במכונית, "יום רע." טוב, הוא לא כל-כך שיקר.
"קוקי, היי קוקי, הגענו." יונגי ניער את השני שלא רצה לעזוב את החום שהוסוק שידר לו,
"היונג, קום!" ג'ימין עלה על הבלש ג'ון ודיגדג אותו, מודע לכך שזה החולשה שלו.
ג'ונגקוק בהתחלה לא צחק והתעורר לאט לאט ואז כשהיה ער לגמרי הצחוק הרועם הגיע.
"ג-ג'ימין ד-די." ג'ונגקוק ניסה להדוף את השני אבל בסוף וויתר וחיבק אותו במקום, יודע שזה יעצור את השני.
וגם, כי התגעגע לחבר הכי טוב שלו.
ג'ימין ציחקק וחיבק את השני בחזרה, מדביק לו נשיקה על הראש וקם ממנו.
"התגעגעתי אלייך, חבר הכי טוב." ג'ימין הושיט את ידו וג'ונגקוק תפס בה, "גם אני, חבר הכי טוב."
"שמחים שהכל טוב ויפה, אבל יאללה צאו לי מהמכונית." יונגי סטר לישבנו של ג'ימין כדי שיצא.
"ג'ימין? למה אתה אדום ו-" ג'ימין שם את ידו על פיו של ג'ונגקוק על מנת שישתוק ולא יביך אותו יותר,
"א-אני לא אדום, תסתום כבר נעל."
"נעל זאת המילה שלי, צאו כבר אני רעב." יונגי דרש והשניים יצאו.
"הוסוק מ-מה שאמרתי היום א-" ג'ונגקוק השפיל את ראשו בלחץ כשהבין שדיבר בקול מידי וכעת גם ג'ימין ויונגי סקרנים,
"אמרת? לא אמרת לי כלום היום. אה כן, צעקת שהבוס שלך חת'כת זין מעצבן." הוסוק עשה את עצמו ניזכר וג'ונגקוק חייך כשהבין שהשני לא מתכוון לספר דבר, ואפילו, להגן עליו.
"תודה היונג." ג'ונגקוק לחש והוסוק רק קרץ ונכנס לבית, אחריו יונגי שצעק על ג'ימין להפסיק לחפור לו.
"אתה ישן היום בחוץ ג'ימין, זהר ממני."

-

"הכל בסדר טאהיונג, אתה וג'ונגקוק חברים טובים מעכשיו, הוא עצמו אמר. זה לא אמור להיות קשה כל-כך, נכון? יופי, קדימה צא לשם ותראה לו שהכל בסדר!" לא, אף אחד לא דיבר עם טאהיונג, רק טאהיונג עם עצמו.
עשה לעצמו שיחת עידוד בשירותים.
טאהיונג נשם עמוק כמו שאביו נאמג'ון לימד אותו ויצא מהשירותים, בגב זקוף.
אך ברגע שהגיע לסלון וראה את ג'ונגקוק נועץ בו מבט מהוסס אך בו זמנית כה משדר חוזקה הוא הרגיש איך השיחת עידוד פרחה מראשו.
"סוף סוף החלטת לבוא! כמה זמן לוקח להוציא את הזין הקטן שלך ולהשתין?" יונגי שאל בעצבים כי השני עיקב את הארוחה שהבטן ציפתה לה.
"אין לו זין קטן, אני ראיתי, מצצתי, אוננתי והרגשתי אותו בתוכי. לא קטן." ג'ימין אמר וכולם נאנחו, חוץ מטאהיונג שאהב את מה ששמע.
"תודה בייבי." טאהיונג חייך, נשק לשפתיו של בן זוגו והתיישב לידו.
טאהיונג הרים את ראשו וישר פגש בעיניים השחורות והמראה העוצר נשימה של ג'ונגקוק.
הוא הרגיש איך ליבו דפק בקצב לא אחיד כאשר קלט את המכופתרת השחורה ששותפו לבש, הדבר שהכי משך בעיניו.
"מכופתרת יפה." טאהיונג פלט מחמאה וג'ונגקוק קפא מלאכול וכך גם השאר,
"הוו סוף סוף אתם מדברים רגיל כמו חברים!" הוסוק אמר וכולם, חוץ מטאהיונג וג'ונגקוק שחייכו בזיוף אך במעט הקלה צעקו-"יאי"
ג'ונגקוק חייך בקלילות לטאהיונג וכך גם השני.
"אה, שכחתי להגיד לכם. ההורים שלי באים לביקור בעוד שבוע בדיוק, אז כולם לבוא, טוב?" טאהיונג שאל וכולם הינהנו,
"רגע,  כולם מוזמנים?" ג'ונגקוק שאל כשלא היה בטוח אם ההזמנה מופנת כלפיו גם.
"כן ג'ון, כולם."

-

"מלחמת מים!!" ג'ימין וטאהיונג צעקו,
"מי התחיל את המשחק המטומטם הזה!?" יונגי שאל בכעס.
"לול, אתה התחלץ את זה." הוסוק הזכיר ויונגי צרח-"מה אמרת?!"
"אה? אתה שואל בגלל המילה 'לול'? נדבק לי מאחיין שלי." הוסוק הסביר והשני דפק את ידו בראשו, "לא, ילד סתום. שאלתי כי מה זאת אומרת אני התחלתי? אני לא התחלתי את זה."
"האמת שכן היונג, אתה התחלת את זה כי שפכת על ג'ימין מים וטאהיונג החליט שזה מצחיק לכן שפך עלי מים ואז אני עליו ואז-" ג'ונגקוק נקטע כאשר דלי מים נישפך עליו, טאהיונג מאחור מצחקק,
"אעאע! זהו, מחר נצטרך למצוא לי שותף חדש." ג'ונגקוק אמר, פרצוף מרושע התלהש על פניו.
"מה זאת אומרת נצטרך שותף- אה הבנתי..." טאהיונג צחק ואז נחנק כשהבין,
"מה? לא! אתה לא יכול להרוג אותי!! ג'ימיןן הצילווו!"

-

אז למרות שאני לא מרגישה טוב בזמן האחרון העלתי פרק,
למה?
כי אתם מדהימים!
התגובות שלכם חיממו לי את הלב וגרמו לי לעלות פרק.

תודה שאתם תומכים בי, זה ממש מקל עלי ואני אשתדל לעלות פרקים כשאפסיק לחלות
אני עדיין חולה
לכן אל תצפו להרבה

אבל אשתדל!!

אוהבת הרבהה הרבהה
שוש⁦❤️⁩

BE MY NEXTWhere stories live. Discover now