נ.מ טאהיונג.

ג'ון יצא כשאני מאחוריו, אז עכשיו הוא שונא אותי. מאוד נחמד.
התיישבתי חזרה על הכיסא והמשכתי לצפות בסירטונים, הוא צודק, אני עלוב.
'טיפש, הוא אמור לדעת שצריך להמשיך לחפש עוד.' חשבתי, אבל ידעתי שאני טועה.
בכל פינה יש רק מצלמה אחת, לכן, המקסימום שאמצע זה רק המסלול בו-
כן! זה מה שאני צריך למצוא! את הכיוון בו הלך האנס והרוצח המטורף הזה, ככה ימצאו אותו.
לעזאזל, אני הרבה יותר טוב מ- ג'ון-לא-אכפת-לי-מאחרים הזה!
וכך שעה עברה לה,
הספקתי למצוא הרבה סירטונים בו התהלך הפושע במהירות ואף ציירתי את הדרך שלו (בערך) עד הסרטון האחרון שלא הראה הרבה, אבל אני כבר ראיתי מספיק.
"מה אתה עושה, הבלש קים?" הבלש צ'אן שאל אותי ובחן את ציורי,
"לקרוא לאחותי הקטנה? היא תוכל לעזור לך לצייר טוב יותר." הוא הקניט-
"אבל אין לך אחות קטנה, הבלש צ'אן." ג'יסונג, שותפו המתוק אמר והוא חייך,
"אני יודע לכן מצבו של הבלש קים גרוע משחשבנו, אין מי שיעזור לו לצייר." לאחר שספגתי את הירידות של צ'אן דיברתי אני-
"זה ציור של המסלול בו הלך הפושע של תיק מספר 444, השותף ג'ון מצא את הסרטון שבו אנס את הקורבן, אני מצאתי את המסלול בו הלך לאחר מכן." הם פערו עיניים,

ובדיוק הבן זונה נכנס.

"יאא הבלש ג'ון כל הכבוד לך! מצאת את הסרטון שחיפשנו!" ג'יסונג בירך אותו ואז הסתכל עליי בהערצה,
"וטאהיונגי שלנו כרגיל עובד בחכמה! עכשיו נוכל למצוא את הזבל הזה!" הוא מחא כפיים לעברי ונתן לג'ונגקוק להסתכל על מה שציירתי.
"מה זה אמור להיות? חנות?" הוא שאל בזילזול, "אני לא מזלזל בך, אני שואל ברצינות כדי לדעת." הוא הוסיף,
הוא פאקינג קורא מחשבות.
"ותפסיק לחשוב שאני קורא מחשבות, מטומטם." פרשתי.
"שמח שפרשת, עכשיו תכתוב על כל מבנה מה זה ושם המבנה. וכל הכבוד, הועלת."

האם אוזני מטעות בי?

אני חולם?

ג'ון ג'ונגקוק אמר לי, קים טאהיונג, כל הכבוד? ו-'הועלת'?
אז עשיתי מה שביקש והתחלתי לכתוב על כל מבנה ולמזלי זיכרון היה הצד החזק בי לכן זכרתי את כל שמות המבנים וזרקתי את העט לצד כשסיימתי, נאנחתי.
"כל הכבוד, עשית טוב עשית טוב מאוד." הבלש צ'אן תפח כתפי בגאווה ואני חייכתי, "תודה היונג."
"טוב בואו נלך לתפוס אותו." ג'ונגקוק אמר בסיפוק, כנראה מתרגש לצאת לעוד משימה.

נ.מ ג'ונגקוק

"טוב, בואו נלך לתפוס אותו." אמרתי בהרגשה מלאה ובסיפוק.
אהבתי לצאת למשימות, אני מניח שאני וצ'אן היותר פיזיים מאשר השותף הדפוק שלי וג'יסונג המתוק שעבד בעיקר עם השכל שבורך בו.
הבלש צ'אן היה ניראה מתלהב כמוני, הוא הניח את אפו על שותפו ג'יסונג והסניף את שיערו בחיבה.
גם אני רוצה לנהוג ככה בטאהיונג אבל, הוא שונא אותי. ולמען האמת אחרי אתמול אני מתחיל להבין איך זה לשנוא את השותף שלך, אני לא מצליח להסתכל עליו בלי לרצות שיכאב לו, אפילו קצת כדי שאדע שאני לא היחיד שניפגע.
"גון?" הוא פנה אלי והוזיז מעט את ידי,
החדר היה ריק משאר השותפים והבנתי שהלכו להתארגן למשימה.
"מה אמרתי לך?" שאלתי כשקולי הפך לעצבני,
"לא לגעת בך." הוא השפיל את ראשו ואני חייכתי, "יופי, אז אל תיגע בי אם זה לא קשור לעבודה." פלטתי אבל עמדתי מאחורי מילותי.
"אז בגלל אתמול עכשיו אנחנו חברים לעבודה?" הוא שאל ואני צחקתי, "אנחנו שותפים* לעבודה." תיקנתי,
"ומתי נתתי לך רושם שאנחנו חברים בכללי?" מבטו הפך לפגיע ולשבריר שניה התחרטתי.
"כשדאגת לי וכיסית אותי בג'קייט שלך."
"אה, ואז יום אחרי היית מוכן לתת לרוצח להרוג אותי כי היית רעב? זה היום הזה נכון?" הוא שתק,
"וכל פעם שבכיתי חיבקת אותי,"
"מה שאתה לעולם לא עשית כשהייתי עצוב או עצבני, כן כן אני יודע." השבתי לו והוא השפיל את ראשו.
"אני מצטער." הוא אמר וצחוק שבור נפלט משפתי,
"מצטער? על מה יש לך להצטער בכלל?"
"על אתמול!" הוא צעק לפתע והרים את ראשו,
"על אתמול, על זה שקיללתי אותך ואמרתי את מה שאמרתי. על זה שפגעתי בך בלי סוף, אני מצטער!" אך הדמעות שזלגו מעיניו לא השפיעו עלי, הוא כבר לא משפיע עלי.
"בא לך להפסיק לבכות כאילו באמת אכפת לך ממני? למה שיהיה אכפת לך פתאום, אני השותף השנוא עלייך. אתה שנאת את העובדה שבאתי ובטח חשבת שתצליח להבריח אותי ולהישאר בלי שותף, נכון? אז נחש מה? לא באתי בשביל לראות פנים יפות ופה מלוכלך, לא באתי בשביל להיפגע ממישהו שלא שווה את זה. אתה מוזמן לשנוא אותי, לא אכפת לי. רק אל תשחק אותה מצטער רק כי ג'ימין או כל חבר אחר שלח אותך, אתה לא מעניין אותי." אמרתי לו, לא צועק כי אין לי למה לבזבז אנרגיות עליו.
"ג'ונגקוק, אני נישבע לך שלא התכוונתי לשום מילה. התעצבנתי בגלל מה שקרה בבוקר וזה פשוט יצא כך..." הוא אמר וחיבק אותי לפתע, מחזק את האחיזה כשניסיתי להדוף אותו ממני,
"אמרתי לך לא לגעת בי, נכון?!" צעקתי, מנסה שישחרר אך זה לא עבד.
ונכנעתי לחיבוקו, לא מחזיר חיבוק אך גם לא מנסה לזרוק אותו ממני.

"ג'-ג'ונגקוק, אתה סולח לי?"

"לא."

-

שנלך על יונמין או על מינהופ?🤔

ורציתי להגיד לכם משהו בגלל מה שהתחלתי להבין מהסביבה שלי
ורק מי שרוצה לקרוא, שתקרא
זה אמור לעודד.

במהלך החודש האחרון הפכתי להיות ממש הפסיכולוגית של בנות, ואני לא צוחקת.
כל פעם באות אלי בנות אובדניות שמבקשות עזרה בלחתוך בלי שיגלו אותם
הן מבקשות ממני כי לי יש הרבה ניסיון מהעבר מיזה.
אבל הן לא מצפות לכך שאעזור להן להתמודד עם המצב שלהן, אבל זה מה שאני עושה.
אני בחיים לא אעזור למישהי לפגוע בעצמה ואם מישהו בא אלי שיקח בחשבון שאני אנסה לעשות הכל להוציא אותו מיזה כי אני מכירה יותר מידי טוב את המקום הרע הזה, והתמודדתי איתו.

הנקודה היא (.), אני לא מושלמת ואפילו הכי רחוקה מזה, אני חרא.
אבל אני מבינה הכל מניסיון רע
ואני לא רוצה שלאף אחד יהיה ניסיון מהסוג הזה
וגם אם אני לא אוציא אותכם מיזה לפחות אוכל להתחבר ולהראות שאני פה, ואני באמת פה.

הכל עובר, לטוב ולרע.

אוהבת- שוש⁦❤️⁩

BE MY NEXTWhere stories live. Discover now