פרק 4

267 20 38
                                    




זאת בהחלט לא היתה הסיטואציה שסטיב ומייגן חשבו שייקלעו אליה בצהרים, או בכלל אי פעם. זאת היתה אמורה להיות פגישה תמימה, פגישה קצרה של חמש דקות ואז כל אחד היה ממשיך לדרכו. להינעל בקניון? לשמוע שהיה פיגוע לידם? זה הדבר האחרון שהם ציפו לו.

סטיב רץ, כשביד אחת הוא מחזיק את הילד הקטן וביד השניה את מייגן. הוא רץ ורץ, ממשיך לרוץ תוך כדי שהוא עובר דרך כולם בלי להביט מבט אחורה. מייגן לא ידעה ולא הבינה לאן הוא רץ אבל היא ידעה, או יותר נכון הרגישה שאיתו היא בטוחה. היתה לה מין תחושת בטן כזו שאמרה לה שכל עוד סטיב לצידה- הכל יסתדר. היא לא ידעה איך להסביר את זה ולמה היא בכלל הרגישה ככה, אבל היא פשוט הרגישה.

סטיב הגיע לדלת שנמצאת בסוף הקניון בקומה השלישית, שמיד אחרי שפותחים אותה יש מסדרון ובו שירותים. אף אחד לא היה בקומה הזאת. כולם היו למטה, בפאניקה, רוצים לצאת מפה כמה שיותר מהר. סטיב פתח את הדלת ושלושתם נכנסו פנימה. הוא שיחרר את ידו ממייגן והוריד את הילד למטה, מתנשף קלות.

"אוקיי." הוא הנהן לעצמו, תוף כדי שהוא ממשיך להתנשף. "הצלחנו לפחות להתרחק קצת מכל מהמהומה והרעש. עכשיו אפשר לחשוב על משהו"

הוא הביט אל הילד. "מה השם שלך ילד?"

"טובי." הילד ענה בקולו שקט ורך. "איפה אמא שלי? היא בסדר?" הוא שאל בעיניים מלאות בדאגה. "זאת לא אשמתה, דחפו אותנו"

"היא כנראה בקומה הראשונה, אין לה מקום אחר להיות." סטיב ענה, ולאחר מכן התכופף עד שהגיע לגובהו של הילד הקטן. "בינתיים אתה איתי טובי, ואני מבטיח שאחזיר אותך לאמא שלך בשלום. אוקיי?"

טובי הנהן באיטיות. סטיב השיב לו חיוך קטן וקם בחזרה. הוא התנשף ועכשיו הביט אל עבר מייגן, שעמדה עם ידיים משולבות נראית מבוהלת מתמיד. "את בסדר?" הוא שאל.

"מעולם לא היה טוב יותר" היא ענתה בחיוך ציני. "מעולם לא הרגשתי כל כך מאושרת" היא המשיכה, בידיים רועדות.

סטיב העביר את מבטו בין שניהם מספר פעמים. "תראו, הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות בינתיים זה לחכות. נעלו את הדלתות, ואם נעלו את הדלתות אני די בטוח שאת כולם גם את היציאת חירום אז.. אין לנו מה לעשות חוץ מלחכות. האנשים והמשטרה מבחוץ מודעים ב100 אחוז למה שקורה פה בפנים, ואני בטוח שזה עניין של דקות עד שהם יטפלו בזה ואנחנו נצא החוצה."

"אז פשוט.. קחו נשימה עמוקה ואתם תראו שלא תספיקו למצמץ וכבר נהיה בחוץ."

"אני מצטערת אבל, לקחת נשימה ארוכה?!" מייגן הרימה את קולה. "כמה אתה חושב שיקח עד שלפה גם יזרקו איזו פצצה? הלו סטיב! היה פיגוע ממש פה לידנו! כולנו שמענו את זה! כל השבוע מדברים בחדשות שיש פיגועים! ועכשיו נועלים את הפאקינג קניון?! ואתה חושב שפשוט עוד כמה דקות זה יעבור ויפתחו את הדלת? בבקשה תגיד שאתה צוחק עליי."

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Oct 26, 2018 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

My HeroWhere stories live. Discover now