"קומי כבררררר!!!" מירנדה צועקת "קומי תגידי לאחותך" אני אומרת ומניחה את הכרית הרכה על ראשי כדי למנוע מהרעש להגיע לאוזניי.
"אוף איתך!!" אני צועקת ומכה אותה עם הכרית "מלחמת כריות!" מירנדה צועקת ומתחילה להכות אותי גם היא עם כרית. במהירות נוצות מתחילות להתעופף באוויר ולפני שאנחנו עוצרות אחת את השנייה כל הרצפה מלאה בנוצות "שיט" אני אומרת ומירנדה תולה בי את מבט הכלב שלה. תגידו לי בבקשה איך מתעלמים מהדבר הזההההה?! כמו בכל פעם אני מוותרת לה ואנחנו צוחקות. "תסבירי לי בבקשה למה אמרתי לך לבוא לגור איתי?" אני שואלת "כי מירנדה אנד ג'יין הם פוראבר. הן ביחד לנצח נצחים!! אהה וגם יש לך בית ענקיסטי אז יצא ככה" היא צורחת ואני מתחילה לצחוק.
אני יורדת למטה כשאני עדיין לבושה בפיג'מה הארוכה והחמה שמגנה עליי מפני הקור הקנדי שחודר לעצמות. יש גשם בחוץ ואומרים שעוד מעט יתחיל גם השלג. אני מחכה לכך בקוצר רוח.
-
"מה אוכלים?" מירנדה שואלת "משוגעת! לא מספיק הערת אותי בתשע בבוקר את עוד רוצה שאני אכין לך אוכל?!" אני צוחקת "זו הייתה שאלה? קדימה ג'יין הבטן של מירנדה גוועת" מירנדה אומרת ואני מגלגלת את עיני, כמובן שהיא צוחקת.
"קחי דובונת" אני מגישה למירנדה פנקייקים שיצאו ממש באותו הרגע מהמחבת. "תודה חזירונת" היא אומרת וצוחקת את הצחוק שמהפנט מאות ועשרות בנים. בואו נדבר על בנים דקה. למירנדה היה חבר מהתיכון ביא' עד לפני חצי שנה כשהוא בגד בה, כן היא הייתה מאוד עצובה והייתה צריכה לעלות במשקל עשרות קילו ולגרור אותי כמובן כדי להתאושש, אבל כל זה לא מנע ממנה חודש אחרי זה להשתכר ולשכב עם בנים אחרים. ואני... מה אני אומר עליי. בנים מחפשים אותי לסטוצים בלבד, עדיין לא נפלתי על האחד שבאמת אהב אותי. לא מתאהבת בכל כך קלות. אין לי ריח ממכר וגוף פצצה או בעצם כל הדברים שלמירנדה יש. אבל היא החברה הכי טובה שלי ולא אכפת לי איך היא נראית כי היא שליייי והיא אחותי והיא נשמתי היחידה ובגלל זה אני אוהבת אותה. מירנדה.
-
"אני ואת היום. מועדון. שמונה." היא אומרת בפה מלא ובולעת "דווקא היום נאדי? אין לי כוח.." אני מתבכיינת "נו כבר תזרמי פעם ג'יין למה את כל כך בעייתית?" היא צוחקת "זה מה שאת אומרת כל פעם" אני מגלגלת עיניים ושוב פעם המבט הזה שאי אפשר להתגד לו "תפסיקי עם המבט הזההההה!" אני צווחת והיא מפסיקה "בבקשה?" היא שואלת ואני שוב פעם מגלגלת עיניים "טוב נו אבל בתנאי שאת באה איתי לקניון כי אין לי מה ללבוש" אני אומרת והיא מתחילה לקפוץ מאושר "בטח בטח אני אבוא!!" היא קוראת ואני רק מגלגלת עיניים שוב פעם. נראה לי שהבנו כבר שהקטע שלי זה גלגול עיניים לא?.
-
בשעה עשר וחצי בבוקר אני ומירנדה יוצאות לחפש בגדים להיום בערב. משימה בלתי אפשרית. אנחנו עוברות כמעט כל חנות אפשרית ואני כבר מיואשת. אין שום בגד שאני אוהבת. אין לי בעיה להתלבש חשוף אבל לא מחשוף עמוק מדי שזה בערך כל מה שיש כאן. אני כועסת על עצמי שבכלל הסכמתי לבוא ואז יש משהו שקורץ לי בקצה החנות שמלות האחרונה בקניון, אני מושכת איתי את מירנדה ומוציאה את השמלה מהמתלה שלה "איך זאת?" אני שואלת "תמדדי ונראה" מירנדה עונה ומחייכת. אני נכנסת לתא ההלבשה ונכנסת לתוך השמלה היא לוחצת עליי ומכאיבה לי נורא. אני יוצאת איתה מהתא מאוכזבת "נו איך היא?" מירנדה שואלת "מאוד לא נוחה" אני עונה והיא ממשיכה לחייך. אבל למה? "אז תגידי לי- איך זאת?" היא שואלת ומראה לי את השמלה. השמלה מהממת חשופה בדיוק במקומות הנכונים ולא יותר מדי, אני חוטפת אותה מידה של מירנדה ונכנסת לתא, לובשת במהירות את השמלה ומחליטה כי היא תהיה השמלה שלי להיום בערב. אני יוצאת מהתא מדידה והולכת לקופות ומשלמת. "תודה מירנדה" אני אומרת ומחייכת מירנדה מחייכת אליי בחזרה "אין בעד מה" היא אומרת ואנחנו הולכות משם מרוצות שתינו.
YOU ARE READING
האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים
Teen Fictionלא תכננתי להתאהב ככה בטח שלא ליפול כל כך חזק... קוראים לי ג'יין בת 21 גרה בקנדה. אוהבת את החיים אוהבת להנות מהם בעיקר. יש לי חברה שקוראים לה מירנדה והיא לא חברה שלי אלא אחותי ואנחנו מתות אחת לשנייה על התחת. היא כאן בשבילי עוזרת לי באמצע מים עמוקים ל...
