A princess or a bad boy

chapter 7

אני יודעת אני יודעת, לא עלה הרבה זמן פרק, הייתה לי בעיה קטנה בטלפון.

ולפרק:

השעה הייתה כבר מאוחרת, אני שכבתי במיטתי כשגבי על המזרן ופניי סורקות את התקרה בעודי מעביר אלפיי מחשבות בראש.

אני לא מבין מה קורה לי

איך בן אדם אחד יכול לסחרר אותי ככה

היה בו משהו שחיפשתי הרבה זמן בתומס ופשוט לא מצאתי

היה בו משהו ממכר ומסוכן שגרם לי לרצות לדעת עוד על האיש המסתורי אך באותו הזמן גם להסתתר מעיניו הכחולות

מי אתה דמאיין? ומה אתה רוצה ממני?

התהפכתי במיטתי, חסר שינה, שוכב ליד תומס שכבר נרדם לפניי כמה שעות.

ידעתי שאת הלילה הזה אעביר ער, לקחתי את מכשיר הטלפון שלי והדלקתי אותו

החלטתי שאבדוק באינטרנט האם יש מידע על האיש הזה

הריי הוא היה נוכח באחת ממסיבות העסקים האלה, לפי דבריו של תומס הוא נשמע מישהו שכולם מכירים, חייב להיות ולו פיסת מידע קטנה עליו.

'דמאיין, איש עסקים' רשמתי בשורת החיפוש בחוסר ברירה כיוון שלא ידעתי את שם המשפחה שלו

אלפיי תוצאות נגלו לעיניי

כתבות וכל מיני סוגים של חדשות על אותו הגבר המסוכן

'איש העסקים דמאיין סמית' סגר עוד עסקה עם בני בריתו הצרפתים'

'מר דמאיין סמית' הודיע על קניית כל המניות של חברת יל והפיכתו לבעלים הרשמיים של החברה המצליחה'

'מר דמאיין סמית' יצא זכאי במשפט על הפלת חברת הענק של אחד אנשי העסקים הכי מצליחים בשוק'

עוד ועוד כתבות בסוג הזה עלו מול עיניי, הוא נשמע כמו עוד אחד מאנשי העסקים המיליונרים שתומס מכיר, אבל למה הוא אמר לי להתרחק ממנו?

למה הוא אמר שהוא מסוכן?

שיפשפתי את עיניי הכואבות והנחתי את המכשיר בחזרה השידה הקטנה על יד המיטה.

הוזזתי את השמיכה מגופי והתרוממתי על רגליי בשקט, מנסה לא להעיר את תומס.

יצאתי מדלת החדר וצעדתי במסדרון הארוך אל כיוון המדרגות, יורד בהם ומגיע אל המטבח הגדול.

הייתי חייב לשתות משהו, הרגשתי את ראשי מסתחרר מעט ואת הבחילה המציקה מטפסת במעלה בטני, מאיימת לשפוך את כל תכולת קיבתי החוצה.

פתחתי את דלת המקרר והוצאתי משם את בקבוק המים הקר.

פחדתי ממה שהולך לבוא, ידעתי שזאת לא תיהיה הפעם האחרונה שאפגוש את כחוח העיניים הזה.