לאהוב אותך

פרק 16 : כמו בפעם הראשונה

דיימון לא חזר השבוע .
מתאו היה מבולבל קצת .
אני הרגשתי קצת הקלה ,אבל גם מתח.
שהוא חזר לא יכלתי שלא לנסות להתחמק מימנו .
אני יודעת שאני עושה את זה הרבה בזמן האחרון ,אבל אני ממש מפחדת.
הלוואי והיה לי את המוח של סופיה ליום אחד.
אבל יום בלי מבחנים.....

השבוע עבר בלי לפגוש את דיימון . אבל לא יכלתי  להפסיק להציץ עליו ועל מתאו ,יש בניהם חברות מעולה ,אני לא רוצה להרוס הכל.

עוד שבוע התחיל לו ,הפעם דיימון לא נתן לי לברוח.
אחרי שיעור אומנות שכולם יצאו מהכיתה הוא חסם לי את היציאה .
-"דיימון תן לי לצאת ...." ביקשתי
" אם את רוצה לצאת תתני לי נשיקה כמו זאת במזרקה "
אין לי כוח לסבול יותר בגלל המזרקה הזאת .
אם צריך לשבור אותה אפילו
אני יעשה את זה !
דיימון נעל את הדלת
-"איך הייתה בחופשה דיימון?"
"אל תתחמקי אסטל"
(לפחות ניסיתי....)
-"דיימון הנשיקה היתה בטעות ... כן !
הכל בסדר אל תדאג תשכח מימנה .
בוא נהיה ידידים כמו תמיד הכל טוב  "
(הכל רעעע אני מתה עליך אבל אני פשוט טובה מידי והחיים רעים בקיצור)
התקרבתי לדלת אבל הוא תפס בידי והסתכל לי בעיינים.
אני שונאת שהוא עושה לי את זה .
אני שונאת את הפרפרים האלו בתוכי שהעיינים שלנו מצטלבות.
"איך אני יכול לשכוח אותה לעזעזל ?"
-"אני מצטערת..."
"את מה?
אסטל מה יש לך ,לא הרגשת כלום בנשיקה ?"
הסתכלתי עליו במבט מבולבל
"תעני לי לי לעזעזל" הוא אמר בכעס
-"זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לי החיים" אמרתי בעודי הופכת לעגבנייה מרוב הסמקה .
"גם שלי"
מה?
אני בטח חולמת עכשיו
דיימון אהב את הנשיקה ?
טוב ... אני מתעוררת עוד 3 שניות
2
1
אבל לא התעוררתי .
זה אשכרה קרה עכשיו.
"אסטל השקט שלך מטריף אותי "
-"אני לא יודעת מה לאומר...."
"אסטל, את זוכרת את המסיבה בתחילת שנה ? שצעקת עליי? מאז אני הבנתי שאני אוהב אותך "
-"אתה אוהב בנות שצועקות?"
הוא צחק
"לא... פשוט הבנתי שאת לא כמו כולם פה ,את מיוחדת ,שונה והדלקת אותי".
הרגשתי את הלחיים שלי בוערות.
-" ביום שנפרדת מקייט כשהתחבקנו , הלב שלי דפק כמו משוגע ,הבנתי שאני גם אוהבת אותך"
הוא חייך אליי
"נשקי אותי כמו בפעם הראשונה.  "הוא אמר וקירב אותי אליו .
הוא נישק אותי נשיקה סוערת ,לא פחות מהראשונה
בזמן שהוא מחבק את מותניי ואני משתגעת מרגע לרגע .
הגוף שלי בער מרגשות .
הוא עצר לדקה ,הסתכל לעיניי ,ונישק אותי שוב .
ואני לא יכלתי שלא להתמכר לזה .
למגע הארור הזה של השפתיים שלו.
התנתקנו והתנשמנו קצת ,הוא חייך אלי ,לא יכלתי שלא להחזיר חיוך.
אשכרה הוא גם אוהב אותי .
הוא התבונן בי , חיבק אותי במותניי .
"את שלי הבנת,לא של אף אחד אחר"
הוא אמר ברצינות .
חייכתי אבל אז נזכרתי בבעיה קטנה
ממש פיצית .
מתאו
הוא יהרוג את דיימון ,וזה לא הולך להיות טוב .
דיימון שם לב שמשהו מטריד אותי .
"מה קרה "הוא אמר מתבונן בעיניי
-"מתאו יסרס אותך אם הוא ידע על זה ".
"יהיה קשה אבל הוא יבין "
הוא התבונן בי
"אני לא בורח עכשיו "
אני מתה על זה שהוא כל כך רשמי
"אני לא רוצה שזה יפגע בחברות שלכם " 
אמרתי בדאגה ,המצפון שלי לא יסלח לי .
"הכל יסתדר,עכשיו יש דברים יותר חשובים לעשות"אמר לי
-"כמו מה ?"
הוא קירב אותי אליו ונישק אותי שוב
לעזעזל עם הבחור הזה ,הוא ממיס אותי.
הוא שילב אל ידי בידו ויצאנו מהכיתה .
שמידי פעם נשיקות קטנות התעופפו לצוואר שלי .
כולם הסתכלו עלינו כאילו היינו סרט.
אין לכם חיים או משהו כזה?
אז תתעסקו בהם!

דיימון ליווה אותי ללוקר ומשם הלכנו לשיעור היסטוריה .
הייתי בעננים! אפילו הרגשתי אותם
ישבנו בכיתה ודיימון ישב לידי , פחדתי להסתובב ולהסתכל במתאו.
אני לא מחכה שהצילצול יבוא.
כמו שאני מכירה את אח שלי .
לא יהיה טוב בכלל.