הלכתי לחדר סופיה קראה ספר ג'ייד ישבה על המיטה והסתכלה עליי
חייכתי חיוך גדול
"שיאוו תתחדשי אחות!!"
סופיה הרימה את העיינים
"מה זה רק הורדת את הגשר הפכת לדוגמנית ".
צחקתי וחיבקתי את החברות הכי טובות שלי
"זה כאב?"סופיה שאלה
-"תאמת ממש לא ,אגב אני חייבת לספר לכם מה קרה בחדר של מתאו "
סיפרתי להן הכל
"משהי פה שוברת לבבות"סופיה אמרה וגיחחתי.
-"הלב השבור היחידי פה זה הלב על הפיג'מה שלי"גיחחתי
"אגב אסטל שמענו שמועה שתעצבן אותך" ג'ייד אמרה
"שמענו בנות מהחבורה של קייט מדברות על כמה שקוף שאת נדבקת לדיימון והוא דוחה אותך ,ושאת ממש שקופה זולה ופאתתית ושדיימון יעיף תוך יום"סופיה אמרה
-"זאת קייט היא מקנאת בידידות שלי עם דיימון"
"את חייבת לדבר עם דיימון זה לא יועיל לא לך ולא לו זה אפילו יכול לפגוע בחברות שלו עם מתאו ".אמרה ג'ייד.
"אגב מתאו....." סופיה אמרה
"אל תתעצבני סיס אבל אני חייבת לאומר שהוא חתיך אש "
"אני איתה בזה"ג'ייד הוסיפה
-"חשבתי שיש לכם טעם..."אמרתי וגיחחתי.
-"אתן לא הראשונות שאומרות לי את זה ,קשה לי לראות את מתאו כחתיך ,בכל זאת הוא אח התאום שלי"
"איזה כיף לאמא שלך ,אתם התאומים הכי יפים שראיתי "ג'ייד אמרה
"אני הייתי מתה לדייט עם מתאו "גיחחה סופיה
-"גם פה אני הולכת לסבול משאלות על מתאו?"
"מה את רוצה ,הוא חתיך למות" אמרה ג'ייד
"חוץ מיזה אנחנו לא שופטות אותך על דיימון"אמרה סופיה בערמומיות
-"אוף גם אתן חושבות ככה "
"מותק ,אנחנו חברות שלך ,אנחנו מרגישות מה שעובר אליך ,אז עשינו מעשה בזמן שלא היית פה .
-"מה עשיתן?"
"בואי נגיד שחיטטנו בארון של דיימון..."אמרה סופיה.
-"עשיתן מה?"
"וגם מצאנו את זה "אמרה ג'ייד
הן הוציאו כמה ניירות ,כמה מהם היו מקובצצים ומעטפה
-"מה זה לעזעזל"
"ראינו שהלוקר שלו פתוח ורצינו לבדוק אולי יש לו מכתבי אהבה בשבילך אבל לא היו ,ראינו מכתבי אהבה קרועים שקייט שלחה לו ומכתב שבו הוא רושם לה שהוא לא אוהב אותה יותר ורוצה להיפרד"
סופיה אמרה ברצינות ובשקט
-"אתם נורמאליות ,זה ממש מכוער מה שעשיתם לו "
לא יכלתי להפסיק לחשוב על קייט ,נכון היא מכשפה מחומצנת ,אבל לא מגיע לאף אחד פרידה במכתב .
-"אתן באות איתי ואתן מבקשות סליחה "
הלכנו לחדר של דיימון ומתאו ,מתאו פתח לנו
"באת להופעה חוזרת"הוא שאל בכעס
סיפרתי לו הכל וביקשתי מימנו שיקרא לדיימון.
סופיה וג'ייד התנצלו וחזרו לחדר אבל את דיימון הובלתי לחדר אומנות ,הוא פתח והסתכלתי לו בעיניים והוצאתי את המעטפה מהכיס .
-"דיימון ,אני יודעת שזה לא עינייני אבל אתה לא יכול לעשות את זה."
"אסטל את יודעת כמה פעמים ניסיתי לאומר לה ,זה אף פעם לא הלך ,אני לא מרגיש כלפייה כלום"
זה כאב כאילו הוא אמר את זה עלי
-"דיימון ,אתה לא מרגיש כלפיה אהבה כי אין בניכם אהבה ,רק הובססיה .
וקייט מראה את זה לכולם ,אתה יודע שהיא אמרה לי היום להפסיק להתחיל איתך , ולמרות שהסברתי לה שאנחנו ידידים היא מפיצה עלי שמועות שאני זולה וכאלה."
"אני מצטער ,זה לא יפה "
-"תשכח מיזה ,אני כבר הבנתי מי היא ,היא מתגוננת מאחורי המילים שלה ,וגם אם היא מתנהגת לא נכון לא מגיע לה שתיפרד מימנה ככה .
אתה חייב לדבר איתה דיימון,מכתב רק יהיה כואב יותר"
"את צודקת יצאתי מפגר " הוא הסתכל לי בעיינים
-"אני יודעת שזה קשה ושאתה מפחד לפגוע בה אבל יהיה רע יותר לכולם אם זה ימשיך ,לך ,לה ,לכולם."
"אני ילך לדבר איתה ,אבל אפשר חיבוק קודם?"
חיבקתי אותו והלב שלי רקד כמו משוגע .
הייתי צריכה את החיבוק הזה כדי להבין שדי עם ההצגות אסטל .
את מאוהבת בדיימון הידיד הכי טוב שלך .
ואת צריכה לפתור את זה כי זה רע מאוד לכולם.
במיוחד שהוא נפרד עכשיו מקייט .
עם כל הרוע שלה אני לא רוצה לפגוע באיש.
YOU ARE READING
לאהוב אותך
Romanceקוראים לי אסטל . אני בת 16 ויש לי אח תאום בשם מתאו. ההורים שלי החליטו שהם מפליגים בשייט תענוגות מסביב לעולם . ובזמן שהם שותים שייק מנגו פסיפלורה מרענן אני ומתאו הולכים לפנימייה בקצה השני של המדינה. אני מתעצבנת שם כל פעם מחדש ,מתחברת,גדלה צוחקת. מגל...
