לאהוב אותך

פרק 5:דיימון

בארבע לפנות בוקר דפקו בדלת של החדר שלנו .
לא רציתי שיעירו את סופיה וג'ייד אז פתחתי את הדלת .
דיימון עמד שם בלי חולצה ועם מכנס ברמודה אפור ולא יכלתי להתעלם מהקוביות בבטן .
מילה שהיה לי חשק לגעת לבדוק אם הן אמיתיות .
שמרתי את הדחפים שלי בצד .
-"דיימון ,מה אתה עושה פה ? לא אסור לך להיות פה?"
הוא הסתכל על החדר
"אכפת לך לעשות סיבוב בחוץ?"
עם פיגמת הלו קיטי וורודה וחתיך היסטרי בלי חולצה ליידי יצאנו לפארק המקיף את בית הספר וישבנו על הדשא על שמיכה שדיימון לקח איתו .
"אסטל אני לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שקרה אתמול"
-"אני חייבת לך התנצלות ,דיברתי אליך לא יפה זה לא הגיע לך . פשוט רתחתי מכעס לפני שהלכנו למסיבה גייד וסופיה סיפרו לי מה עבר עליהם שנה שעברה זה היה נורא"
"את לא צריכה להתנצל".
-"מה?" הייתי בהלם.
"את הערת אותי ,אסטל באמת התנהגתי כמו דפוק נתתי לבת זוג שלי להסביר לי מה נכון ומה לא הייתי כמו עיוור . "
-"אתה לא אשם..."
"אני התעלמתי מהן סתם ככה , התעלמתי מהעלבות שהבנות זרקו עליהן כל הזמן . הייתי לא בסדר ."
-"דיימון ,תירגע אני מבטיחה לך שהכל יהיה טוב .
אני שמחה שהבנת וכזה אבל אתה לא צריך להרגיש אשמה "
הוא הסתכל בעיינים שלי ואני הסתכלתי בחזרה .
"תודה "הוא אמר בלחש מה שהרעיד את העור שלי
"קר לך?"
אמרתי שכן
עדיף מלצאת מפגרת ולהגיד לו שהקול שלו מרעיד אותי .
נכנסנו לבניין בית הספר .
הוא פתח את כיתת אומנות במפתח שהיה לו בכיס .
-"מאיפה לך מפתח?"
"אני והמורה לאומנות עשינו עיסקה אם אני לא יגלה סוד שלו הוא יתן לי מפתח לחדר אומנות"
-"מה הסוד?"
"את נשבעת שלא תגלי!"
-"אתה לא סומך עלי"
"תשבעי"
"בסדר נשבעת"אמרתי בקול צוחק.
"נכון בטי המחנכת שלנו?"
-"מה איתה?"
"למורה לאומנות ולה יש רומן סודי"
-"ואט?"
"ראיתי אותם בחנייה הורגים זה את זה בנשיקות באוטו"
-"איכסוש"
"מה את נגעלת מנשיקות?"
-"לא פשוט דימיינתי את זה בראש"
"אהה חחח"
-"בוא נצייר תוך כדי דיבור "
"איך שבא לך"
הוצאנו 2 קנבסים ומכחולים וגואש והתחלנו לצייר
"אז ...התנשקת בעבר" הוא שאל פתאום
הסמקתי בערך דקה .
-"זה קצת סיפור מסובך רוצה לשמוע?"
"דברי"
-"הנשיקה הראשונה שלי היתה בכיתה ז, היה לי ילד דפוק בכיתה שיחקנו אמת או חובה והא חייב אותי לנשק אותו"
דיימון הסתכל אתי במבט מבולבל ,אבל המשכתי.
-"נגעלתי את האמת אבל אם לא הייתי עושה את זה הייתי צריכה ללקק לכולם את הרגליים, אז נישקתי אותו "
"זה הסוף?"
-"נראה לך?זה החיים שלי!
מתאו כנראה חיפש אותי בשביל משהו והוא נכנס וראה את הנשיקה אז הוא הוריד לו אגרוף לפרצוף"
דיימון איבד את זה ,הוא התפוצץ מצחוק .
-"משמח אותי שזה מצחיק אותך" אמרתי בקול נעלב
"סליחה זה פשוט כלכך מתאים למתאו"
-"אז איך היתה הנשיקה הראשונה שלך?"
"תאמת הנשיקה הראשונה שלי הייתה גם בכיתה ז,ח בערך,רק ששלי לא היתה עם כזה סיפור ."
-"ספר בכל זאת"
"הייתה לי ילדה בכיתה שאהבתי "
(כיף לה)
"ואמרתי לה את זה ונישקתי אותה ,יצאנו ביחד חודש"
-"נחמד ,בוא נראה את הציר שלך"
התקרבתי אליו עם המכחול ביד
-"ואוו אתה מצייר ממש יפה "
הוא הסתובב לכיווני והמכחול כנראה היה קרוב מידי לדיימון כי שדיימון הסתובב המכחול השאיר לו קישקוק ענקי בבטן.
-"יואו סליחה!" התנצלתי .
דיימון הסתכל עלי וחייך .
-"רגע אני ינקה את זה חכה רגע "
מצאתי חבילת מגבונים וניגשתי אליו ואז שמתי לב שהמכחול שלי קישקש לו בדיוק בשרירים.
שונאת אותך מכחול!!!
ביד רועדת ניקיתי את הצבע מהבטן שלו
והבחור פשוט צוחק ,איזה יופי .
-"מה אתה צוחק טמבל?"
"פשוט הצחיקה אותי הסיטואציה מצטער.את יודעת מה חכי רגע אני רוצה להראות לך משהו "
-"מה?"
הוא לקח את המכחול שלו קירב אותו לציור שלו עצר ואז לקח את המכחול לכיווני וצייר לי על כל השפתיים עם הגואש .
-"איזה בוגר אתה " אמרתי ברצינות אבל מבפנים מתתי מצחוק /כעס/רצון נקמה
"למה יפה לך את נראה ממש יצירת אומנות"
בסוף הלכתי על אופצית הצחוק וגם דיימון צחק .
-"תפסיק לצחוק מפגר נקה אותי "
הוא ניקה את שפתי בעדינות .
"חבל שלא חתמתי על היצירה לפני...."הוא אמר בלחש
-"מה זאת אומרת?"
"לא משנה בואי נילך לישון כדי שלא יחשדו"
הוא ליווה אותי לחדר הגענו לדלת של החדר והוא עצר אותי לפני שנכנסתי
"היה כיף"הוא אמר והתהנתי .
נתתי לו נשיקה בלחי וסגרתי את הדלת .
אני לא רוצה להתעורר מהחלום הזה בבקשה.
נכנסתי למיטה השעה הייתה כבר 5:43 הלכתי לישון.