לאמה לא היה כלום מלבד כותונת הלילה שלה והטלפון הסלולרי שלה, כל הדרכים לכל הכיוונים עלו באש חוץ מהדרך אל מפלי הניאגרה. אמה הינה בת תשע עכשיו אך בהיותה בת ארבע היא ומשפחתה נסעו למפלי הניאגרה כמו בכל שנה כשהם יצאו לטיול המשפחתי שלהם לשם, אך בשנה ההיא קרתה לאמה תאונה, היא נפלה באחד המפלים הפחות גדולים ולמזלה אבדה רק חלק מרגלה, כף הרגל, עכשיו הייתה לה כף רגל מברזל, מאז אמה בחיים לא הלכת למפלים. הפגיעה ברגלה לא הפריעה לאמה ללכת והרופאים טיפלו בה כראוי. לאמה לא הייה יותר מידי זמן להבין שללכת למפלים זו האפשרות הייחידה שלה להנצל מהמצב ולמרות כל החשש וקושי העלייה לשם אמה עזרה אומץ והחלה בדרכה לעבר המפלים. אמה שחררה את הסוסים ולא חשבה על כך שתוכל לקחת את אחד הסוסים איתה ולרכב עליו עד למפלים.
הדרך לשם הייתה תלולה ואמה הייתה מותשת. שערה הזהוב התפרע לו ועינייה דמעו בשקט. היא לא האמינה שכל זה קרה לה, היא לא יכלה לתאר היכן נמצאת עכשיו משפחתה ועלתה בראשה כל הזמן אותה שאלה: "האם היא תשרוד?"
לאמה לא היה אוכל ועם רגליה הקטנטנות והדקיקות הקצב לעבר המפלים לא היה מי יודע מה.
לבסוף אמה קרסה על רגליה באמצע הדרך ונרדמה...
"אתה חושב שהיא תיהיה בסדר?" שאל מישהו "אני בכלל לא בטוח שהיה צריך להביא אותה הנה... איך נדע שאפשר לבטוח בה?" הקולות נשמעו ברורים יותר ויותר ועייניה של אמה התחילה להפקח היא הייתה מבוהלת אך באותה עת סקרנית לגלות מעיין הקולות הללו. אמה החלה להרים את ראשה בעדינות, בהתחלה ראתה תמונה מטושטשת אך לאט לאט החלה לראות את הכל בבירור.
היה זה חדר קטן, הקירות היו עשויות מעץ וכך גם רוב הרהיטים. לחדר לא הייתה דלת אלה היה מעבר קטן אשר כנראה הוביל לתוך החדר המרכזי של הבית.
אמה קמה בזהירות מהמטה והחלה ללכת בצעדים קטנים במעבר (מסדרון) הארוך לעבר הקולות שבקעו מרחוק.
YOU ARE READING
The journey into the unknow
Adventureאמה היא ילדה קטנה שאיבדה קשר עם משפחתה בעת מלחמה קשה ונוראית שפרצה במדינתה. אותה המלחמה, שגם החריבה את ביתה. אמה החליטה לצאת למסע, בתקווה שתוכל למצוא מדריך, שיוכל להחזיר אותה אל משפחתה. מסע אשר עזר לה לגלות על עצמה הרבה דברים חדשים ועל משפחתה. א...
