פרק 1

42 11 5
                                    

"אמה בואי מהר, אנו צריכים לפנות את הבית עכשיו!" "אמה, אמה איפה את?" אביה ואמה של אמה הקטנה חיפשו אותה בכל מקום אך היא לא שמעה, ברגעים אלו מרוב המהומה אמה ניסתה להתעורר משנתה אך כבערך בכל שתי דקות נרדמה חזרה. בסופו של דבר, לאחר רבע שעה  אמה ריכזה כוחות והחליטה לקום. היא הדליקה את הטלפון הסלולארי שלה וראתה שהשעה היא לא אחרת מאשר ארבע לפנות בוקר.
"למה כזה רועש כאן כשהשעה כל כך מוקדמת?"
משפחתה של אמה לא הצליחה למצוא אותה מכיוון שבאמצע הלילה אמה עברה לישון באורווה, עם הסוסים. לאמה יש פחד מיתושים, ובלילות הבית מלא בהם. האורווה, לעומת זאת, היתה מבנה סגור והיתושים לא נכנסו אליו. בנוסף, אמה אהבה סוסים, כך שלא היה לה אכפת לבלות זמן מה בחברתם.
בזמן הזה למשפחתה של אמה אפילו לא עלה בדעתם לבדוק אם אמה הקטנה נמצאת  בארווה. לאחר עוד כמה דקות של חיפוש אחריה נפלה פצצה מאוד קרוב לבית של אמה והוא עלה באש.
המשפחה חשבה שאולי אמה ברחה לפניהם מרוב בהלה, ויחד, כל המשפחה החליטה לפנות את הבית במהירות.
בני המשפחה נכנסו למשאית שחורה וגדולה שלקחה אותם ואת שאר התושבים למקום מוגן. לא היה להם מושג קלוש שאמה נשארה באורווה.
אמה החלה בפתיחת דלתות האורווה ופגשה בשריפה. השריפה כבר התפרשה לאורך כל העיר ועיניה של אמה הזדעזעו למראה המחריד.
"איפה כולם???, מה קרה???, אין פה אף אחד, והבית שלי הבית, הוא אינינו!!!"

The journey into the unknowWhere stories live. Discover now