פרק 35: הסוף - חלק ב'

Start from the beginning
                                    

***

לאחר כשעתיים או יותר, הדירה סוף סוף התפנתה מכל המתבגרים. אבריל הייתה במיטתה, כמו שביקשתי מקייל, ואריאנה נרדמה בטעות על אחת הספות יחד עם לוקי.
צחקתי בשקט והעברתי את מבטי על הדירה המלוכלכת. התלבטתי אם לנקות אותה עכשיו, ולבסוף החלטתי שאני אוכל משהו, אלך לישון ומוקדם בבוקר אני אנקה.
זרקתי את נעלי העקב שלי הצידה, והתיישבתי על הכורסא הוורודה של אריאנה בצד הסלון, יחד עם המתנה של ראיין בידיי. נשמתי עמוק ופתחתי את הסרט הלבן, ולאחר מכן הרמתי את מכסה הקופסא.
לפני הכול, הרמתי את הפתק הקטן והלבן שהיה בתוך הקופסא.

"מקווה שתאהבי.
ומקווה שתסלחי לי.
אוהב, ראיין."

חייכתי ברכות והנחתי את הפתק ברכיי. הדבר הראשון שהיה בקופסא היה שני כרטיסי VIP למשחק כדורסל בשבוע הבא. פתחתי את עיניי בהפתעה וחיוך ענקי גדל על שפתיי. התכוונתי לראות את המשחק מהבית כי הכרטיסים יקרים במיוחד.
ראיין באמת לא היה חייב. אני כל כך הולכת להתקשר ולהודות לו מיליוני פעם. והוא הולך לבוא איתי, בין אם הוא רוצה או לא.
הדבר השני שהיה בקופסא היה פרח בצבע תואם לקופסא. חייכתי כי ראיין יודע שאני אוהבת בפרחים. במיוחד סגולים.
הנחתי את הפרח גם כן על ברכיי. הדבר השלישי בקופסא גרם לי לחייך ולצחוק יחדיו. קופסת גלידת תות קרה הייתה מונחת שם, גורמת לי לקרון מאושר.
זה עוד דבר שאני בחיים לא מוותרת עליו, גלידת תות.
כדאי מאוד לראיין לבוא מחר, כי אני הולכת לחבק אותו כל כך חזק עד שהוא יתחנן שאני אשחרר אותו.
התרוממתי על רגליי והתיישבתי באחד הכיסאות ליד האי במטבח יחד עם קופסת גלידת התות וכפית קטנה.
זה מזכיר לי משהו, בפעם האחרונה שנהניתי כל כך מגלידה הייתה שהלכתי עם...
ריידר קפץ למוחי ומיהרתי לנער את ראשי במהירות. בחודשיים האלה לימדתי את עצמי לנסות ולשכוח אותו, בשביל שנינו. זה סתם הורס אותי מבפנים להיזכר בו ולדעת שאני לא יכולה לדבר איתו או בכלל להיות בקשר איתו. לא משנה כמה אני רוצה ואני צריכה אותו.
יכולתי להרגיש את עיניי מנצנצות ואכלתי מהגלידה במהירות עד שמוחי קפא. קפצתי מהכיסא והכנסתי את הגלידה בחזרה אל המקפיא.
אספתי את שיערי הארוך לקוקו גבוה והתקדמתי אל החדר שלי. תקתוק בדלת גרם לי לעצור את צעדיי. נאנקתי וצעדתי בעייפות אל הדלת. הצצתי דרך החור לפני שפתחתי אותה. מאחור מידיי מכדיי לפתוח את הדלת סתם ככה.
שום בן אדם לא נראה.
הרמתי גבה ופתחתי את הדלת בזהירות.
התקדמתי מעט ויצאתי מתוך הדירה, מביטה לכל צד בבלבול. אף אחד.
כשהורדתי את ראשי מטה, תמונה הפוכה הופיעה לפניי. התכופפתי בחשש, מרימה את התמונה בעדינות והופכת אותה.
כל הצבע נעלם מפניי כשהבחנתי באנשים שבתמונה שהוחזקה בידיי.
אלה אני וריידר, מיום חתונתה של טיפאני, אחות של קייל. פלאשבקים החלו להופיע בראשי.

השילוב המושלםWhere stories live. Discover now