My story.

אפרולוג-אחרית הדברים.

הנחתי את הפרח ורכנתי אל עבר הקבר.נשקתי את האבן ודמיינתי שאני מנשקת אותו,עברו שנים מאז שעזב ועוד
כמה שנים מאז שגיליתי את האמת,אני עדין נושאת את שם משפחתו, אבל בגאווה ולא בהורדת ראש כמו בעבר,
הוא אבא שלי.

הגב שלי כאב ברגע שהזדקפתי,חייכתי בעצב אל עבר הקבר
והצטערתי שהם לא זכו להכיר אותו.באטיות רגילה יצאתי מבית
הקברות.בכל פעם שאני מגיעה לבקר אותו אני שוקעת במחשבות עליו,הוא אולי מת,אבל אני חייה אותו במחשבה שלי.

לחצתי בשלט הרכב,אורו יבהבב לרגעים ואישר שנפתח עליתי אל הרכב הנחתי את תיקי במושב הצמוד לנהג ושתיתי מבקבוק המים,נשמתי עמוק,והתנעתי את הרכב שיחד עם קולו נשמע הקול של מיכל הקטנה,הסתכלתי על השעון ומהרתי לנסוע.

בעשרים דקות של הנסיעה חשבתי על אבא,על יום הפטירה שיתרחש עוד חודש בדיוק מהיום.
התגעגעתי אליו,התגעגעתי למשפחתיות שלנו,הוא איננו והוא חסר.אמא במוסד לבריאות הנפש בקליפורניה אנחנו בקשר אני מבקרת אותה כל שלושה חודשים,הייתי רוצה לבקר יותר אבל בחיים הנוכחים יש לי גם אחראיות ומחויבות לאנשים ולדברים אחרים,אז אני משוחחת איתה שיוצא,שולחת תמונות,ומחפשת שירים שאני זוכרת שהיא אהבה לשמוע.

עצרתי את הרכב בחניה הפרטית הצמודה לבית,לקחתי את התיק וירדתי מהאוטו.עליתי את המדרגות ובכל מדרגה נוספה התנשפתי יותר הכנסתי את המפתח למנעול הבית,הדלת נפתחה אדווה הרימה את ידיה אל ארון החטיפים בעוד שסופי מכוונת אותה מה היא רוצה,כמובן,במבה אדומה.

״זה החטיף הראשון היום?״לחשתי וכווצתי את עיני,סופי הסתובבה ורצה אלי במהירות האור בעיניה היה כל כך גדול
והייתי רואה אותו בכל פעם שהייתי אוספת אותה מהגן,או שהיא היתה רואה פלא טבע כזה או אחר,וחיות היא מאוד אוהבת חיות ״אמאא״התכופפתי מעט בכדי להרימה אדווה שלחה לי את המבט הכעוס שלה,אבל לא יכולתי להימנע מזה ולא רציתי שסופי תקנא בדרך כזו או אחרת,היא בת שנתיים אני לא מצפה ממנה להבין או להפנים לגמרי את המצב הנוכחי

נשקתי אותה והחזרתי אותה אל הריצפה,היא נצמדה לרגלי
וחייכתי אל אדווה שאספה את סופי מהגן בימים שאני נאלצת
להישאר בעבודה יותר זמן ״אך היה היום בגן?״לטפתי את שיערה היא לא החזירה לי תשובה אבל מהחיוך של אדווה הבנתי שהבת שלי,שוב עושה צרות
״הגננת אומרת שהיא הרביצה לאלרועי״אדווה אמרה ונשענה
על דופן השולחן ״מה למה?״פניתי אל סופי היא זזה מעט ממני
״הוא מצעבן אותי״ענתה ורצה במהירות אל חדר המשחקים
אדווה גיכחה ואני גלגלתי את עיני ״אבא שלה והשטיות שלו״

השעה כמעט תשע,אדווה הלכה לבית,שחקתי עם סופי ולקראת ערב קלחתי אותה והלבשתי לה פיגמה ארוכה,כביתי את רוב האורות בבית וישבנו בסלון מול הטלוויזיה לעוד תוכנית של מיכל הקטנה שבשנתיים ושלוש חודשים מחליפה כל מהדורת חדשות סלש תוכנית ריאטלי שקיימת.