My story.

להיות יחד ולהרגיש לבד

פרק 2:להיות יחד ולהרגיש לבד

אבישי התהלך הלוך ושוב,ואז במעגלים,ישב הרטיט את הרגל וקם בחזרה,וחזר על פעולותיו מספר פעמים,ואם בהתחלה נסיתי להתעלם,ברגע הזה זה הפך למעצבן,והמתח שהיה בתוכו הופץ לכל רחבי הבית והאי שקט שהוא מגדל בעצמו תופח ומגיע למימדים של לחץ אי שקט וכאב ראש גדול

״חאלס כבר תשב״אני לא נמנעת וצועקת עליו,הוא מביט לתוך עיני לרגע עוצר,וחוזר להתהלך באי שקט מורט עצבים,אני מביטה עליו ואחרי דקה מחזירה את מבטי למסך הטלוויזיה במעין המתנה פנימית לשעה עשר,לצאת,להגיע לבר ולעבוד.אני חושבת שאני בן האנשים היחידים שבאמת מחכים לעבודה,
שנהנים בה,הבר הוא בעצם כמו בית עבורי,ואני נהנת מזה,אף על פי שנאלצתי להתנצל בפני ליסה. יצאתי מזה בהודעת הסמס מתומצת,המגעילה כמובן לא ענתה לי,אבל זה לא משנה יוני קיבל את מה שרצה ואני קיבלתי את מה שרציתי-עבודה

״אתה מוכן להגיד לי מה קורה?אתה כמו אוגר בכלוב שרץ במעגלים!״אני מנסה לברר עם אבישי מה בדיוק קורה,כשקולות האנחה נוספו לפעולותיו המהירות הרגשתי אך אני קרובה לאבד את השפיות והסבלנות שלי

״לא קורה שום דבר״הוא מלמל מצמיד את הפאלפון לאוזנו ונכנס לחדר שלו במהירות,בעבר הייתי מנסה להבין מה בדיוק קורה גם אם הוא לא מעוניין להגיד לי,מצמידה את האוזן לדלת
לוקחת את הפאלפון שלו ומחייגת אל השיחה האחרונה,אך במקום מסויים התחלתי לגלות אדישות לא רק לאבישי אלא להמון דברים העובדה שהתנצלות בפני ליסה נראת כסוג של אסון אבל לא כזה שיהרוג אותי אם זו הדרך היחידה להגיע אל הרצונות שלי,לין הישנה מעולם לא היתה מתנצלת אפילו לא בעבור שלום עולמי או מאגר בלתי נגמר ואישי של שוקולד

אבישי ננעל בחדרו,ואני ממצאת את הפרק השישי שלי בסדרת הטנלובלה ומחליטה לפקוד את הבר בשעה מוקדמת.אני נוגעת בשלט מכבה את הטלוויזיה ונכנסת לחדרי מושכת חולצה שחורה ג׳ינס שחור עם קרעים ומתלבטת בין נעלים שטוחות לנעלי עקב,בסוף בוחרת בעקב זה הדבר הכמעט יחיד שנותר מלין הישנה.לין הישנה היתה יוצאת לבר עם שמלה,חצאית או כל בגד בעל צבע בהיר וחייכן אבל לין הישנה נקברה יחד עם המציאות הישנה והותירה אחריה מעט זכרונות ואחד מהם-
נעלי העקב.

ידי מושטת על אחד הקולבים ואני מושכת תיק צד שחור,מפזרת את השיער מורחת מעט מסקרה ויוצאת מהחדר אל עבר המטבח
מכינה במהירות פטל מוזגת מים אל הכוס נשענת בגבי על השיש  ושותה,דלת חדרו של אבישי נפתחת באטיות ואני תוהה אם רוח מזיזה אותה או שיש אדם מאוחר,לאחר כמה שניות אבישי מופיע והוא נגש אל השיש מתעלם מקיומי,לוקח לחם פרוס מורח נוטלה מחבר באגרסיביות את הטוסטר לחשמל דוחף את הלחם והנורה האדומה של הטוסטר נדלקת יחד עם שלי.
אבישי לא אוכל נוטלה,הוא בעד אורח חיים בריא אפילו שהוא עובד במאפייה.הוא משקיע בגופו ובגלל חוסר תקציב וכסף הוא לא נרשם למכון כושר אבל הוא מתאמן עם עצמו-וטוסט נוטלה מסמן שקרה משהו רע,אפילו רע מאוד