פרק 16: הפרידה

Start from the beginning
                                    

"איך הבטן?" שאלתי בזהירות, נושכת את שפתי התחתונה. לאחר שריידר ירק אל הכיור ושטף את פיו, הוא הרים את ראשו אליי.

"בסדר," ענה והעביר את המגבת על שפתיו הרטובות. הנהנתי קלות והחזרתי את מבטי אל הפלאפון שוב, מדפדפת בתמונות. 

"גיליתי עכשיו שיש מסיבת מים.. אתה בא?" שאלתי בהיסוס. עיניו הכחולות התמקדו עליי.

"בזמן שיעור?" שאל בבלבול. פלטתי גיחוך. "ממתי אכפת לך משיעורים?"

"לא אכפת לי, אבל לך אכפת." ענה באדישות ויישר את מבטו אליי, מניח את המגבת בחזרה על השיש.  הנהנתי בהבנה על דבריו.

"טוב כן אבל... זה רק להיום," משכתי בכתפיי כלא בעיה. מבטו נהפך רציני והוא שילב את ידיו.

"מה?" שאלתי כעיניו בחנו כל עצם בגופי. "כלום." מלמל לבסוף והתקדם אל היציאה מן הדלת.

נאנחתי קלות וקפצתי מן השיש, מוציאה את הפלאפון מן המטען.

העברתי מבט בבגדיי, והחלטתי להחליף את הג'ינס הצמוד בשורט, ואת הטי-שירט בגופיה פרחונית. את שיערי הארוך פיזרתי והייתי מוכנה.

"בל?" ריידר פנה אליי מיד לפני שהתכוונתי לצאת מהחדר. "ממ?" סובבתי את גופי אליו.

"תודה.. על אתמול."

חייכתי קלות על מילותיו. נחמד לשמוע אותו כשהוא לא מעוצבן, וזה מאשר לי שהוא מודה על עזרתי. "אין על מה." ציינתי ברכות פניתי אל היציאה.

* * *

"בל תתכופפי!" ראיין צעק אליי, אך זה היה מאוחר מידיי ובלון המים כבר נחת על ראשי. נפלתי על הדשא הרטוב, בזמן שראיין מיהר להגיע אליי.

"את בסדר?" שאל בדאגה. הנהנתי ופרצתי בצחוק מיד על המעידה שלי. ראיין הצטרף אליי.

קמתי ממקומי ולקחתי מידיו בלון, זורקת אותו בחזרה על לוקי. הבלון פגע בשיערו המלא והמתולתל, והוא נפל על אריאנה שעמדה מאחוריו. ראיין ואני התגלגלנו מצחוק ונתנו כיף אחד לשנייה.

התחמקנו מכמה מתבגרים שהתקרבו אלינו עם דליים ורובי מים ונעמדתי מאחורי אבריל במהרה. היא אחזה בבלון מים שעדיין לא פוצצה, והקפיצה אותו כמה פעמים באוויר.

שמתי לב שפניה האטומות ממוקדות על נקודה מסוימת, ושום מצמוץ לא נוצר בעיניה. זזתי מגבה ונעמדתי למולה, מנסה לקבל את תשומת הלב שלה, אך היא עדיין הביטה באותו מקום.

הסבתי את פניי אל המקום שבו הסתכלה, ועיניי גדלו. צפיתי בטיילר מדבר עם בחורה בעלת שיער זהוב, כשחיוך מרוח על פניהם. הרמתי גבה בבלבול.

"מ-מי זאת?" שאלתי בזהירות כשהחזרתי את מבטי אליה. "אמנדה." היא סוף סוף העבירה את עיניה המאוכזבות אליי.

השילוב המושלםWhere stories live. Discover now