ההיגיון הלא הגיוני שלי - ספר חפירות

קריפי

אני יושבת לי בכיף באוטובוס, שומעת מוזיקה ומתכוונת לכתוב לכם על השיער המרגיז שלי ועל הפקקים בדרך

ואז בחור שיושב קרוב אליי מתחיל לדבר איתי

מסתבר שהוא ראה אותי הולכת עד התחנה ועולה איתו לאוטובוס, מפתיע שלא שמתי לב כי אני שמה לב לכל דבר

בכל מקרה, הבן אדם בן 41 ונראה בן 30

הוא אשכרה הציע שנמשיך לדבר אחרי זה גם בפלאפון כי הוא ירד מהאוטובוס

בן אדם, אני בת 19 ובוכרית

זה ממש לא הולך לקרות.

בכל מקרה סירבתי בנימוס והוא הלך

ואמרתי תודה לאל כי אני לא סומכת על אנשים וזה היה ממש אבל ממש קריפי.

למה מבוגרים מתחילים איתי? איפה כל הצעירים? למה הצעירים תפוסים או לא מסתכלים לכיוון שלי?

בקיצור, קריפי.

תודה שהקשבתם, אני ממש צריכה תמיכה כרגע