מאז שאני זוכר את עצמי תמיד הייתי עם ג'ונגקוק.
לא משנה היכן זה היה: בבית הספר ואפילו במקומות ההכי מטומטמים ולא צפויים - תמיד היינו ביחד,ויהי מה.
אנחנו החברים הכי טובים מאז כיתה א',
ואם להיות כנה אני מופתע כל יום מחדש שאנחנו עדיין חברים כאלה טובים, גם לאחר 10 שנים של היכרות מדהימה שכזו.
ג'ונגקוק הוא בן אדם מאוד מיוחד.
הוא לא כמו כל האנשים שאני מכיר: שופטים, אגואיסטים וגאוותנים.
הוא דווקא ההיפך הגמור.
אני חושב שאף פעם לא ראיתי אותו אי פעם מתלונן על משהו או אפילו מתעצבן, כועס, שופט אנשים ומתגאה מדבר כלשהו.
אני צריך להודות שלפעמים אני תוהה איך בן אדם כזה קיים בעולמינו האכזר והחסר רחמים.
אני מרגיש לא בנוח עם עצמי שאני פשוט ההפך המושלם ממנו.
ג'ונגקוק הוא אדיש וביישן.הוא שקט מסוג שאף פעם לא ראיתי בחיים.
להגיד שיש לו לב ענק הוא משפט קטן מידי לטעמי. הוא תמיד עוזר לאחרים לא משנה עד כמה הוא בעצמו במצוקה.
הוא גם מסוג האנשים שנבוך מכל דבר קטן או גדול, אני עצמי לא כזה אז אני לא כל כך מבין את ההרגשה.
בנוסף לכך הוא בן אדם רגיש מאוד ואוזן קשבת מעולה-מניסיון.
אני אישית לא מבין איך הוא יכול להיות רגוע ואופטימי כל כך לא משנה מה יהיה המצב.
זה משהו חזק. לא הייתי מסוגל לעשות את זה...
למרות מראהו האדיש,לקוקי יש הרבה רגשות חבויים בתוך ליבו הזהבי.
הוא לא נוטה להראות אותן אך אני יודע ומרגיש מתי הוא מסתיר בדרך כלל.
הוא בסך הכל רוצה לשחק אותה קשוח ועקשן שלא נשבר בקלות, אך הוא כלל לא כזה!
למרות שהוא מכחיש זאת הוא בן אדם חזק נפשית.
איכשהו הוא תמיד רואה את הטוב בכל מה שקורה לו בחיים.
אני מרגיש כל כך כישלון לידו לפעמים...
המילה "מושלם" ממש קטנה עליו ולדעתי אין בן אדם כמוהו עוד בעולם.
קוקי הוא בן אדם נדיר ומיוחד.
לעולם לא ראיתי בן אדם טוב חבר טוב שכזה.
למה לעזאזל הוא מסתובב איתי בכלל?
אני,קים טאהיונג...
אני ממש לא מבין מה הוא מוצא בי.
למרות הכל אנחנו חברים מאז ומתמיד...
אני חושב שאני יותר צריך אותו מאשר הוא אותי.
לא הייתי מסוגל לחיות בלעדיו.
אני בכללי לא מישהו שממש מחבב את עצמו. אפשר להגיד שאין לי בעיה עם עצמי למרות שלפעמים אני שונא את כל כולי עד מוות.
אני לא חושב שאני נראה טוב במיוחד, אני בסך הכל סביר...
השיער המבולגן והשטני שלי נותן לי מראה של ילד קטן לפעמים.
יש לי עיניים חומות כהות וחיוך גדול וקורן.
לא שאני מתגאה בזה או משהו.
אני לא אוהב להתגאות...
האישיות שלי די מסובכת ומוזרה למען האמת.
אני לא מתכוון לרשום על עצמי הרבה כי אני רוצה להתעכב יותר על קוקי.
בכללי אני מישהו מאוד רגיש שמנהל את חייו לפי רגשותיו.
אני צריך להודות שאני לפעמים לא כל כך חבר טוב...
אני יכול להיות רגיש מידי ונוטה להעלב יותר מידי בקלות.
לעומתי קוקי זורם ולוקח הכל בקלות.
לא יאומן עד כמה אנחנו ההפך אחד של השני וגם ממש דומים בו זמנית.
זה מפחיד ומגניב ביחד אפשר להגיד.
כמו שבטח הצלחתם להראות, אני בן אדם כנה ומוחצן לעומת קוקי שהוא דווקא בן אדם יותר מופנם.
לעומתי, המראה של קוקי פשוט מושלם ומחמיא לו מאוד.
שיערו של קוקי תמיד מסודר בצורה כזאת שאף שיערה לא במקומה.
שיערו השחור והמבריק מזכיר לי צבע של עורב מרוב כהות.
יש לו עיניים גדולות ויפות כהות מאוד,תואם לשיערו הכהה.
חיוכו הארנבי חמודי שלו מצליח לגרום לכל סביבתו לחייך לו בחזרה.
הרי איך אפשר שלא לחייך לחיוך כזה מתוק?
אנחנו כל כך מנוגדים שזה מדכא אותי לפעמים.
אני מרגיש כישלון וחסר ערך לידו.
וזה גורם לי לתהות עוד יותר על הסיבות שבגללן הוא עדיין מסתובב איתי.
אני יכול להיות דיכאוני מאוד כשאני רוצה.
עברתי הרבה דברים ועוד לא גמרתי לעבור.
זאת רק ההתחלה...
YOU ARE READING
Best Friends (VKOOK)
Fanfictionמאז שטאהיונג וג'ונגקוק זוכרים את עצמם, הם תמיד היו ביחד. הם מכירים זה את זה טוב כל כך, שאנשים רבים תוהים ושואלים אותם: "האם אתם אחים?" אך כרגיל, שניהם מחייכים מאוזן לאוזן ומשיבים בפשטות: "לא!" הם החברים הכי טובים, אך אולי אף אחים בנפש: שני חצאים...
