𝕚 𝕟𝕖𝕖𝕕 𝕪𝕠𝕦𝕣 𝕓𝕝𝕠𝕠𝕕 [𝕡.𝕛𝕞+𝕛.𝕙𝕤]

4- אני לא מתחרמן עליו!

״לא יודע. פשוט הסתכלתי עליו ושקעתי בעיניי השוקולד שלו...״ הוא אמר ונשך את השפה התחתונה.

״אתה באמת מתחרמן עליו עכשיו?״ שאלתי והרמתי גבה.

״אני לא מתחרמן עליו! אם כבר מישהו מתחרמן על מישהו זה אתה.״ הוא אמר ושם את ידיו על האגן.

״אני? אה! על מי?״ אמרתי עם גיחוח.

״טהאיונג.״ הוא אמר עם חיוך ממזרי.

״למה שאני אתחרמן על חנון גמור כמו טהאיונג?!״ אמרתי ואז הדלת נפתחה. הוא עמד שם. שיט.

״ס-סליחה ח-ח-חשבתי שהלכתם..״ הוא אמר והשפיל מבט.

״זה בסדר טהאיונג, במילא אנחנו צריכים ללכת. אני גם אשמח לדבר איתך ועם נאמג׳ון על הסיבה שעברתם לכיתה שלי, אז אני אקרא לכם אחר כך. בסדר?״ ג'ין אמר עם חיוך.

׳תפסיק לחייך אליו.׳ חשבתי בידיעה שהוא קורא את מחשבותיי, הוא הסתכל עליי עם החיוך שלו.

״אתה לא צריך לדבר עם נאמג׳ון. הוא עבר כיתה רק בגללי, אני עברתי ואז הוא עבר כדי שאני לא אהיה לבד..״ הוא אמר וחייך מעט.

׳הם זוג או משהו? אני לא אוהב את זה... בכלל...׳

״למה עברת כיתה?״ ג'ין שאל טיפה מודאג.

״נ-נוכל לדבר על זה ב-בפרטיות?״ הוא אמר בקול חלש, הסתכל עליי ואז השפיל מבט.

׳שיפסיק לעשות את זה. אני רוצה לראות את העיניי הדבש שלו, ליותר מרק שנייה.׳

״ברור.״ ג'ין אמר ושם את היד שלו על הכתף של טהאיונג.

״לא אמרת שאנחנו צריכים ללכת?״ אמרתי ולקחתי את היד שלו מהכתף של טהאיונג.

״אה! כן, בואו.״ ג'ין אמר והלך, ג׳ימין אחריו ואני נשארתי במקומי.

״אם תמשיך להשפיל מבט ככה, אנשים רק יציקו לך יותר.״ אמרתי ואז נעמדתי מולו. שמתי את היד שלי מתחת לסנטר שלו והרמתי את ראשו כל שהוא יסתכל עליי.

״יותר טוב.״ אמרתי עם חיוך קל והמשכתי לבהות בעיניי הדבש המתוקות שלו. הלחיים שלו היו עכשיו בצבע ורדרד והוא היה נבוך. הסתכלנו אחד לשני בעיניים.

׳מעניין איך זה ירגיש אם הוא יזיין אותי... רגע מה?! לא!! אני אף פעם לא בוטום!!!׳

״אהמ!..״ שמענו שיעול מזוייף והורדתי את העיניים שלי מטהאיונג, אבל ידי עדיין על הסנטר שלו.