פרק 28 - הריון לא צפוי

4.3K 247 61
                                    

התעוררתי בבוקר והרגשתי נורא.

איך אני אמורה להסביר את זה להורים שלי?

ואביאל? חשבתי שזהו, שאני לא אראה או אשמע ממנו יותר והנה חלק ממנו נמצא בתוכי.

"אמילי אמא קוראת לך לאכול" איאן קרא לי.

"אני לא רעבה" עניתי עצובה והוא בא והתיזב לידי.

הוא ליטף את ראשי ואני התחפרתי יותר בשמיכה.

"עדיין לא רוצה לספר לי מה הרופאה אמרה?" הוא שאל.

האמת אני חייבת לדבר על זה עם מישהו, אבל אני פשוט לא יודעת איך.

"אני אספר לך... אבל יותר מאוחר" אמרתי והוא הנהן.

הוא נתן לי נשיקה לראש ובא לצאת מהדלת.

"אני מביא לך אוכל לפה, את חייבת לאכול קצת" הוא אמר ואני הנהנתי.

לקחתי את הפלאפון שלי ונכנסתי לשיחה שלי עם אביאל בווצאפ.

'היי.. אפשר לד' התכוונתי לכתוב אבל מחקתי כי התחרטתי.

"מה אני אעשה?" נאנחתי.

החלטתי לעצום עוד קצת את העיניים.

"אני אוהב אותך אמילי" הוא אמר לי בזמן שנישק אותי.

"אני רוצה שהילדים שלי יהיו ממך" הוא לחש.

"גם אני" אמרתי בתאנוג.

"אמי תתעוררי" שמעתי קול קורא לי.

"אמ!" התעוררתי.

"מ-מה קרה?" שאלתי.

"בכית תוך כדי חלום" הוא אמר ואני נזכרתי בחלום שחלמתי.

זה מה שאביאל אמר לי באותו הליילה...

"אה..." אמרתי בשקט והשפלתי מבט בעצב.

"היי? הכל בסדר?" הוא שאל והזיז לי את השיער מהפנים.

"לא..." אמרתי בשקט ודמעה זלגה מעיני.

"רוצה לספר לי מה קרה?" הוא שאל ונשכב לידי.

התחפרתי בתוך החזה שלו ובכיתי בשקט.

"דיי..." הוא אמר בשקט ונישק לי את הראש.

אלוהים איפה האח המושלם הזה היה כל השנים???

"אני לא יודעת מה לעשות איאן" לחשתי ותפסתי בחולצתו חזק.

"תתחילי בזה שתספרי לי מה קרה" הוא אמר ואני התישבתי.

הוא התישב גם והביט בי.

"תבטיח שלא תתעצבן ותספר להורים" אמרתי עם פרצוף מושפל.

"מבטיח" הוא אמר בשקט.

הבטתי בו מפוחדת ונשמתי נשימה עמוקה.

"אנ-אני בהריון" אמרתי חנוקה והוא הביט בי במבט קר.

Love him badWhere stories live. Discover now