פרק 36 - סודות

6.7K 270 25
                                    


ערכו של סוד נמדד בערכם של האנשים מהם אנו מסתירים אותו.
מתוך הספר "צלה של הרוח" }

כל דבר שתסתיר אותו מאויבך, אל תגלהו לאוהבך.
מתוך הספר "מבחר הפנינים", שער השתיקה }

סודות, כמה דברים אנחנו מסתירים מהאנשים שאנחנו אוהבים.
אנחנו ממשכים להגיד לעצמנו שזה לטובתם, שזה לטובתינו, כל עוד אף אחד לא ידע מזה זה לא יזיק.
אבל זה לא נכון, הכל אשליה.
סודות הם רק זיכרונות זמניים שלבסוף נגלים לכל.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מה היה שמה?" שאלתי שוב.

"של מי?" הוא שאל מבולבל

"האישה שהייתה אמור להרוג, מה היה שמה?" 

"מאיפה הבאת את זה?" הוא שאל.

"רוי אני לא אשאל אותך שוב, איך קראו לה?!" אמרתי, מנסה לשמור על קור רוח.

"אני לא רוצה לדבר על זה ג'ניפר" הוא אמר והשפיל מבט.

"למה?" שאלתי, התחלתי כבר לאבד את סבלנותי.

"כי ככה!" הוא צעק.

"למה אתה לא מספר לי? למה אתה מסתיר ממני את זה?!" שאלתי בעצבים.

הוא התרומם מהספה בעצבים ונעמד מולי.

"את באמת רוצה לדבר עכשיו על סודות ג'ניפר?! אוקי קדימה תתחילי, תספרי לי למה לעזאזל הסתרת ממני שאבא שלי התעלל בך בפאקינג יום וחצי המזורגגים שהוא היה כאן!" הוא צעק עלי ואני כבר הרגשתי את הדמעות על קצות עיניי.

"אתה באמת רוצה לדעת!? אוקי!" צעקתי

"לא סיפרתי לך כי פחדתי!" אמרתי והדמעות התחילו לרדת.

"ממה קיבינימט היה לך לפחד?!" הוא צרח עלי.

"ממך!" צרחתי חזרה והוא הביט עלי המום ומבולבל.

"פחדתי ממה שתעשה, ממה שיקרה לך, ממה שהוא יעשה לך! ולי! פחדתי לאבד אותך! פחדתי שכבר לא תרצה אותי! פחדתי שתחשוב שאני זונה מלוכלכת! פחדתי שתעיף אותי לקיבינימט!" צעקת והדמעות לא הפסיקו לרדת.

רוי הביט בי במבט קר ואז משך אותי לחיבוק חזק.

"טיפשה. את באמת חשבת שאני לא ארצה אותך? את באמת חשבת שאני אתן לך לברוח לי בכזאת קלות?" הוא אמר וחיזק את האחיזה שלו בזמן שאני בכיתי על החזה שלו.

"אני אוהב אותך ג'ניפר,לעולם אל תשכחי את זה! אני בחיים לא יעזוב אותך" הוא אמר ואני התחלתי להירגע.

הזזתי את עצמי ממנו וניגבתי את הדמעות.

"אוקי, עכשיו תורך" אמרתי והסתכלתי עליו.

"מי הייתה האישה הזאת?"  שאלתי והוא הביט בי במבט אבוד.

מה יש לו?! מי זאת? למה כל כך מפחיד אותו לדבר עליה!?

Love him badWhere stories live. Discover now