פרק 11 - אח שלי

4.4K 236 18
                                    

*נקודת מבט איאן*

"דבר!" צעקתי עליו כשהוא חייך לי את החיוך המעצבן הזה שלו.

הוא מחרפן אותי ואני שונא להראות לו את זה אבל הפעם הוא חצה את הגבול!

"היא במקום בטוח" הוא אמר ואני הרגשתי את הגוף שלי עולה בלהבות.

"רמון אין לי זין לזה! דבר! איפה היא?!"

*נקודת מבט אמילי*

התעוררתי בחדר חשוך, לא ראיתי כלום.

"איפה אני?" מלמלתי לעצמי ואז הרגשתי שאני שוכבת על משהו רך.

זאת הייתה מיטה ענקית, קמתי למצב ישיבה ושפשפתי את עיניי.

לפתע הדלת נפתחה וראיתי מישהו עומד שם.

"מי אתה? מה אתה רוצה?" שאלתי ונצמדתי לקצה של המיטה.

הוא התחיל להתקדם לכיווני ואני רעדתי מפחד אבל השתדלתי לא להראות שאני פוחדת(לא שממש ראו משהו בחושך הזה).

הוא התיישב לידי ויכולתי לראות קצת את פניו בגלל הדלת שנשארה פתוחה.

"איאן!?" צעקתי מופתעת והוא חיבק אותי.

"אני כל כך שמח שהוא לא פגע בך פרינסס" הוא צחקק ואני הייתי מבולבלת יותר מרגע לרגע.

"מה אתה עושה פה?" שאלתי

"לא חשוב, אני אסדר הכל, מבטיח לך! את תחזרי הביתה עוד היום" הוא אמר ויצא מהחדר.

"רגע!" צעקתי ורצתי אחריו.

נרטעתי אחורה כשראיתי אותו עומד מול אדם מפחיד.

"מי זה?" שאלתי והאדם המפחיד חייך אל איאן חיוך מלחיץ.

"קדימה איאן ספר לה מי אני" הוא אמר והם שניהם הביטו בי.

"זה... רמון ריידר..." הוא נאנח ואני הבטתי בו בפחד.

זה האדם הכי מסוכן שקיים! וגם.. סבא שלי?!

"למה אני פה?" שאלתי בביטחון.

"עכשיו אני רואה למה הם קראו לך כך, את מתנהגת בדיוק כמוהה" רמון אמר משועשע.

"כמו מי? על מה אתה מדבר?!" אמרתי בעצבים.

"כמו סבתא שלך, אמילי. גם היא התנהגה כאילו היא מלאה בביטחון אבל בעצם סתם הייתה פחדנית" הוא אמר והתקדם לכיווני.

איאן נעמד מלפני וחסם לו את המעבר והוא הביט בו בשעשוע.

"חמוד... ראית איך אחיך הגדול מגן עליך אמילי?" הוא אמר ואני הייתי בשוק.

Love him badWhere stories live. Discover now