״אני רוצה לדעת מה קורה פה.״
״אחר כך.״
״עכשיו!״
״את תדעי הכל כשתרגישי יותר טוב.״
״אני כבר יותר מרגישה טוב!״
״את צריכה לנוח. לא לדבר אפריל! זה לטובתך.״ מיה הרימה את קולה.
״נחתי מספיק. אני רוצה לדעת מה קורה פה ואיפה אני לעזאזל!״ אמרתי בכמעט צעקה וניסיתי לעמוד על רגליי אך ישר נפלתי על המיטה כשמיה פשוט נעלמה מן החדר.
למה אני לא יכולה לדעת הכל עכשיו?! אני שונאת לא להיות מודעת למה שקורה סביבי.
ישבתי על המיטה בציפייה שהכוח לעמוד יחזור שוב לרגליי התשושות.. והתעצבנתי.
״עדיין חושבת שנחת מספיק?״ שמעתי קול מוכר אומר לי.
זה היה ג׳ייס.
יופי! רק זה מה שהיה חסר לי, עוד אדיוט שישב על המיטה בחיבוק ידיים ולא יסכים לספר לי דבר.
לא אמרתי מילה. שילבתי ידיים והסתכלתי עליו במבט כועס בזמן שבפנים הייתי במין סערת רגשות שכזו.. כעסתי, הייתי מבולבלת ועדיין המשכתי לחשוב על אותו הסיוט הנורא ההוא...
״תספרי לי על הסיוט ההוא״ הוא אמר בפתאומיות והסתכל אל תוך עייני.
״איזה סיוט?״ אמרתי והכחשתי.
״אל תשקרי לי. שכחת שאני יכול לדעת על מה את חושבת?״ הוא אמר בטון המעצבן הזה שאני שונאת.
גילגלתי עיינים וסיפרתי לו מה קרה בחלום. על המראות, הדם שהפך לשחור ועל מה שהדמות במראה אמרה לי.. סיפרתי הכל.
״הכל שונה עכשיו. נכון?״ שאלתי והסתכלתי על הסדינים הלבנים כשלג שציפו את המזרן הרך של המיטה.
״יותר שונה ממה שאת חושבת..״ הוא אמר ובדק את צווארי.
YOU ARE READING
דם שחור // Black Blood
Paranormal״הכל שונה עכשיו. נכון?״ שאלתי והסתכלתי על הסדינים הלבנים כשלג שציפו את המזרן הרך של המיטה. ״יותר שונה ממה שאת חושבת..״ הוא אמר ובדק את צווארי. ~~~~~~~~~~~~~~~~ ׳מציאות׳.. ׳המצאות׳.. דיי דומה, לא כך? רבים מכם בטח חושבים שהמציאות זה דבר קבוע, יש דב...
