דם שחור // Black Blood

פרק ראשון - פרידה והתחלה חדשה

״אני גאה בך״
אמרה אן בעיינים דומעות.

״את זה תגידי שאני אחזור, עם הפתרון לכל הבעיות שלנו״
עניתי בחיוך ודמעה אחת זלגה על הלחי שלי.

אן היא בת האדם שהכי חשובה בעולם כולו.
כשהייתי בת שש הורי ואני נסענו חזרה הביתה מביקור אצל סבא שלי בבית החולים.

אבל.. אסון קרה.. ותאונת דרכים איומה קטעה את חייהם.. אני לא זוכרת המון מאותו יום. רק כמויות גדולות של עשן ודמות מעורפלת שחילצה אותי מתוך המכונית בזמן שהורי נשארו בפנים..

אן היא אחותה הגדולה של אימי אבל אני מתייחסת אליה כאילו היא האמא השנייה שלי. אן היא זאת שלקחה אותי תחת חסותה מיד אחרי התאונה והיא תמכה בי במשך אחד עשרה השנים האחרונות והתייחסה כאילו הייתי הבת שלה למרות שמעולם לא היו לה ילדים.

בשנה האחרונה אן פוטרה מעבודתה והבית והחווה נכנסו לחובות.. אז החלטתי לתת לה להסיר דאגה מליבה ולעזוב. כך לא תצטרך לבזבז עליי כספים ותוכל לחסוך כדי לכסות את החובות שנוצרו. נרשמתי לתוכנית לחילופי תלמידים ואני טסה לפנסילבניה. שם אפגוש את המשפחה החדשה שתארח אותי בעיר המגורים שלהם ׳בלאקרוז׳ ושם אני אחיה בשנתיים הבאות. כמובן שאמצא לי שם עבודה ומחצית מהכסף שארוויח אשלח לאן.

״יופי, עכשיו בגללך אני בוכה״ אמרתי בצחקוק בזמן שהדמעות שלי המשיכו לרדת.

אן צחקה, וחיבקה אותי חיבוק חזק וחם שלא רציתי לשחרר ממנו..

״אני אתגעגע אלייך אפריל, אל תשכחי להתקשר אליי שאת נוחתת״ אן אמרה לי בדאגה.

״אני מבטיחה״ אמרתי.

אן נשקה ללחיי ונופפה את ידה לשלום בזמן שאני מתרחקת בכל צעד שאני עושה לכיוון שדה התעופה.

לאחר שעה וחצי בערך כבר הייתי על המטוס, בדרכי לדרך חדשה בתקווה שאשיג את המטרה שלשמה עשיתי את כל זה,
עתיד טוב יותר. 

לאחר שלוש שעות שבהן שמעתי מוסיקה באוזניות שלי ולקחתי את הזמן בכדי לחשוב ולתכנן את המסלול שלי במחברת קטנה, נחתתי בפנסילבניה. ובאותו רגע שהטייס הכריז על נחיתה התרגשות גדולה תקפה אותי.

לקחתי את המזוודה שלי מהתא שמעליי ותוך זמן קצר כבר הייתי מחוץ למטוס, מחפשת שלט עם השם שלי עליו.
ואחרי כמה דקות ראיתי אותה, ילדה קטנה היושבת על כתפיו של אביה ומניפה שלט קטן עם השם שלי עליו.

גררתי את המזוודה והתקרבתי לכיוונם. ארבעה נפשות.
אם, אב, ילדה בגיל שש בערך ונער בגילי.